בפרשה נאמר: "וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ". רש"י מביא שהקב"ה בירך את יצחק באמצעות נחמת אבלים. אלא שיש להבין מדוע דווקא אצל יצחק מצאנו שהקב"ה בא לנחמו באופן מיוחד, ומהי הברכה שעליה מדבר רש"י, שהרי הפסוק עצמו אינו מפרט מה הייתה אותה ברכה.
ה"תפארת שלמה" מבאר על פי הפרקי דרבי אליעזר, שברכת "מחיה המתים" בתפילת שמונה עשרה מכוונת כנגד יצחק אבינו, והוא זה שתיקן ברכה זו. אחד ההסברים לקשר הוא שיצחק עבר מעין תחיית המתים בעקבות ניסיון העקדה.
אולם יש ביאור נוסף. אברהם אבינו היה יחיד בדורו, הראשון שגילה את הקב"ה והפיץ את שמו בעולם. בגמרא נאמר על הסתלקותו של צדיק גדול: "אוי לו לעולם שאבד מנהיגו". יצחק ידע והבין יותר מכולם את גודל מעלתו של אביו, שהיה יחיד במדרגתו, ושכל העולמות היו תלויים בעבודתו. בכל יום התעלה אברהם ממדרגה למדרגה, ועליו נאמרו הביטויים: "אברהם אוהבי" ו"אברהם עבדי".
עוד באתר:
לאחר פטירת אברהם לא מצא יצחק מרגוע לנפשו, משום שידע שאף שיש צדיקים רבים העובדים את הקב"ה, לא היה ולא יהיה אדם במדרגתו של אביו. לכן בא הקב"ה לנחמו באמצעות ברכה שרמזה לו על תחיית המתים, ועל כך שאברהם אבינו עוד ישוב אליו בתחיית המתים.
האזינו לווארט והשירים מתוך התוכנית 'שעתיים לשבת' ב'קול חי מיוזיק':
