מה עומד מאחורי המושג "דעת תורה", והאם אדם שמקבל הוראה מתלמיד חכם רשאי להעלות טענות ולערער עליה? הרב אברהם יוסף מבהיר כי אם קיימת התלבטות לאדם, הוא אינו יכול לסמוך על שיקול דעתו בעניינים שבהם הוא נוגע בדבר. במצבים כאלה צריך לפנות לתלמיד חכם שכל עולמו ומחשבתו נתונים לתורה, כדי לקבל הכוונה שאינה מושפעת מאינטרסים אישיים.
לדברי הרב, זהו בדיוק יסוד המושג דעת תורה: פנייה לתלמיד חכם לאו דווקא משום שהוא חכם יותר מהשואל, אלא משום שהתורה היא שמניעה את מחשבותיו ואת דרך הכרעתו. "התורה היא השמן מנוע שמניע לו את כל מחשבותיו", הסביר הרב, והוסיף כי דעת תורה היא למעשה "סייעתא דשמיא". הרב הביא את דברי הגמרא על אביי שהורה הוראה וטעה, והבין שגם הוראה פשוטה ביותר עלולה להיכשל כאשר אין סייעתא דשמיא.
הדברים נאמרו בתוכנית 'שמור וזכור' עם הגאון הרב אברהם יוסף. הרב התייחס בחריפות לטענות שלפיהן פוליטיקאים משפיעים על ההחלטות של גדולי התורה ומעבירים להם מידע מסונן. לדבריו, מדובר בטענות חמורות, והוא כינה את מטיחי ההאשמות "כופרים". עם זאת, הרב הבהיר כי אין כל מניעה לשאול שאלות או לערער בפני הרב עצמו: "מותר לשאול שאלות, אין שום הגבלה בשאלות". לדבריו, ההבדל הוא שבסיס האמון והקבלה של דעת תורה צריך להיות קיים עוד לפני בירור השאלות.
עוד באתר:
בהמשך מתח הרב ביקורת על מי שהצביעו בניגוד להוראת גדולי התורה, או נמנעו מלהצביע: "אנשים שוטים נבערים מדעת הצביעו לבן גביר. אנשים שוטים נבערים מדעת קנו שביטה בביתם ולא הלכו להצביע. האנשים האלה ייתנו את הדין". הרב אמר כי התוצאות של בחירות הובילו לעליית גורמים הרודפים את הדת, והדגיש כי מדובר בעוון של רבים ולא רק של יחידים. "הם העלו לשלטון אנשים שרודפים את הדת. לא את בחורי הישיבות. האנשים האלה צריכים מהר מאוד ללכת לחזור בתשובה. להתנפל לרגליהם של גדולי התורה שהם הפרו את הוראתם. קשה מאוד לקבל מחילה על עוון שכזה - זה עוון של הרבים, לא של יחיד".
לסיום הסביר הרב כי הצבעתו אינה נובעת מציפייה לתמורה מפוליטיקאים מסוימים. "אני בחרתי כי הרבנים קבעו מה שקבעו. עשיתי רצון בוראנו". לדבריו, לאחר שהניח את הפתק בקלפי, הוא אינו מתעניין עוד במה שהצביע, ואין לו ציפיות או תקוות אישיות מהנבחרים. "אני עושה את רצון בוראנו. זו ההנאה הגדולה ביותר", סיכם.
האזינו לשיחה המלאה מתוך התוכנית 'שמור וזכור' ב'קול חי':
