"סמכתי עליו שהוא אדם ישר, ולא חתמתי איתו על שום חוזה", כך סיפרה לאה מירושלים, שהזמינה מטבח ושני מטבחים קטנים נוספים בעלות של 124 אלף שקלים, אך לטענתה נותרה עם עבודה לקויה ולא גמורה, לאחר ששילמה לקבלן סכומי כסף משמעותיים מראש.
לדבריה, הקבלן הגיע אליה בעקבות המלצה, הבטיח אחריות ל-12 שנים ודרש תשלומים בהדרגה. בהמשך התנה את המשך העבודה בתשלום כמעט מלוא הסכום, למעט 3,000 שקלים. לאה נענתה לדרישה, אך טוענת כי חלק מהארונות הותקנו בניגוד לתכנון וכי הוזמן שיש שאינו תואם לבחירתה.
בשיחה עם הלל קסלר בתוכנית 'עושים סדר' ב'קול חי', סיפרה לאה כי הקבלן מסר לה רק שתי אסמכתאות ראשוניות לתשלום. כעת, לטענתה, נדרשים ממנה 24 אלף שקלים נוספים להחלפת השיש, כאשר הקבלן והאדריכלית מטילים את האחריות זה על זה.
עוד באתר:
האם אפשר לקבל את הכסף בחזרה?
עו"ד אסף שמרת, מומחה לגבייה, הסביר בשידור כי דרישת תשלום מראש אינה אסורה כשלעצמה, אך אינה פוטרת את הקבלן מהתחייבויותיו.
לדבריו, כאשר קבלן אינו מקיים את ההסכם, ניתן לשקול תביעה לאכיפת ההתחייבויות או לביטול העסקה ולדרישת השבה ופיצויים.
במקרה של תשלום בצ'קים דחויים או בכרטיס אשראי, עשויה להיות אפשרות לעצור תשלומים עתידיים בנסיבות המתאימות. שמרת הדגיש את חשיבות סימון הצ'קים "למוטב בלבד", כדי למנוע העברתם לצדדים שלישיים.
עוד הזהיר כי לפני הגשת תביעה חשוב לבדוק את מצבו הכלכלי של הקבלן, שכן גם פסק דין לטובת הלקוח אינו מבטיח גבייה בפועל.
כשלאה הביעה חשש משום שלא חתמה על חוזה, הבהיר שמרת: "עצם העובדה שאין חוזה בכתב לא אומר שאין חוזה. גם חוזה בעל פה הוא חוזה לכל דבר".
האזינו לאייטם המלא מתוך 'עושים סדר' ב'קול חי':
