מה משותף למרפסת מפוארת בבית פרסי, להצגת רחוב רועשת ביריד רוסי ולחדר ילדים הפוך? מתברר ששלושתם קשורים למילה אחת שכולנו משתמשים בה כמעט מדי יום: "בלאגן". אלא שבניגוד למשמעותה כיום, בתחילת דרכה המילה תיארה דווקא מקום מכובד ומרווח.
מקור המילה, כפי שהסביר עפר גדנקן, הוא בביטוי הפרסי "באלה חאנה". "באלה" פירושו למעלה, ו"חאנה" הוא בית או חדר. יחד התקבלה משמעות של חדר עליון או מרפסת הבולטת מעל הרחוב. גדנקן הבהיר כי למרות הדמיון, אין קשר למילה "בלקון".
את ההסבר הציג בפינת "מאיפה אתה יודע את זה" בתוכנית 'מגזין הצהריים' ב'קול חי', בהגשת אריאל ברמן.
עוד באתר:
לדבריו, המילה נדדה דרך השפה הטטרית לרוסית, שם החלה לתאר ביתן עץ פשוט. בירידים שנערכו מהמאה ה-18 ועד תחילת המאה ה-20 הוצגו בביתנים הללו מופעים עממיים, מלווים במוזיקה, צעקות, חרוזים ורעש רב.
בהדרגה הפכה המילה לכינוי להצגות עצמן, ובהמשך לכל התרחשות רועשת, מגוחכת ובלתי מסודרת. משם עברה לפולנית וליידיש, והעולים ממזרח אירופה הביאו אותה לעברית, שבה נולדו גם מילים כמו "בלאגניסט".
גדנקן חתם בחיוך: "בפעם הבאה כשאתה כועס על הילדים שהחדר שלהם מבולגן, תזכור שבמקור זה היה החדר הכי מכובד בבית. ואם תשאל את הילדים, הם בסך הכול ניסו לעשות הצגה".
ברמן סיכם: "עשית לנו סדר בבלאגן".
האזינו לפינה המלאה מתוך 'מגזין הצהריים' ב'קול חי':
