דווקא ביום שבו הושבעה הכנסת החדשה, הוציא בית המשפט העליון, בהרכב בראשות השופט יצחק עמית, צו על תנאי שעלול לבלום את המאבק של ישראל בהשתלטות הפלסטינית על השמורה ההסכמית במדבר יהודה. בצו נדרשת המדינה להסביר מדוע לקחה לעצמה את סמכויות האכיפה בשמורה, שהועברו לרשות הפלסטינית בהסכמי ואי.
הרקע: ביוני 2024 החליט הקבינט המדיני-ביטחוני כי בשל הפרות בוטות של ההסכמים מצד הרש"פ, השתלטות נרחבת על השטח והקמת אלפי מבנים לא חוקיים, תיטול ישראל את סמכויות האכיפה. המטרה הייתה להגן על השמורה ולשמר את ההסדרים שנקבעו בהסכמי אוסלו. בנובמבר של אותה שנה עתרה הרשות הפלסטינית נגד ההחלטה, וההליך נמשך שנתיים.
בתנועת רגבים, שהובילה את המאבק ועתרה להריסת בית ספר שהוקם בשמורה, תמהים על העיתוי. "הוצאת הצו ביום זה מעוררת שאלות קשות", אמרו. לדבריהם, אחרי שנתיים של משיכת ההליך, דווקא בתקופה פוליטית רגישה ולא יציבה נפתחת הדרך להקפאת המהלך, "לאחר שנים שבהן ההשתלטות על השטח השתוללה כמעט ללא מענה מצד ישראל."
עוד באתר:
רועי דרוקר, מנהל מרחב יהודה ושומרון ברגבים, לא חסך ביקורת: "מי מנהל את המדינה הזאת, ממשלה נבחרת או שופטי בג"ץ? במשך שנים מדינת ישראל עמדה מהצד בזמן שהרשות הפלסטינית הפרה הסכמים, השתלטה על השטח ורמסה את השמורה ההסכמית". לדבריו, אחרי שהממשלה סוף סוף החלה לאכוף, "בג"ץ מגיע ותוקע מקלות בגלגלים".
דרוקר הוסיף כי "זה ניצול ציני ומקומם של ההליך המשפטי. אנחנו מצפים מהממשלה להגיב בנחישות להתערבות הזאת. השמורה ההסכמית אינה הפקר, וריבונות המדינה אינה נתונה לווטו של בג"ץ." בימין רואים בצו דוגמה נוספת להתערבות שיפוטית בהחלטות מדיניות של ממשלה נבחרת, דווקא בנושא שנוגע ישירות לביטחון ולשליטה בשטח.
גם ראש המועצה האזורית גוש עציון, ירון רוזנטל, הביע אכזבה: ״ציפינו שבגץ יוציא עמדה חד משמעית שכל הבתים שנבנו בשמורה ההסכמית מאז הסכמי אוסלו צריכים להיהרס לאלתר. לצערנו התקבלה החלטה אחרת שמורחת זמן ונותנת זכות עמידה לעבריינים שעובדים בשליחות הרשות הפלסטינית״. לדבריו, גרירת הרגליים פוגעת בביטחון תושבי מזרח גוש עציון וכל תושבי ישראל.
