הישג טכנולוגי יוצא דופן לחברת החלל האמריקנית SpaceX: לראשונה הצליחה החברה לתפוס את חללית סטארשיפ לאחר ששבה מטיסה במסלול סביב כדור הארץ, באמצעות הזרועות המכניות הענקיות של מגדל השיגור במתקן החברה בטקסס.
על פי דיווח סוכנות הידיעות AP, החללית שהתה בחלל כ־22 שעות לפני ששבה לכדור הארץ ונלכדה במערכת התפיסה המיוחדת של מגדל השיגור.
לא רק הרקטה: גם החללית עצמה
עוד באתר:
ייחודו של ההישג נעוץ בכך שהפעם מדובר בתפיסת החללית עצמה, המהווה את השלב העליון של מערכת סטארשיפ.
מערכת השיגור מורכבת משני חלקים מרכזיים: מאיץ ענק המכונה Super Heavy, שתפקידו להרים את החללית מכדור הארץ, והחללית Starship, הממשיכה את הטיסה לחלל.
בעבר כבר הצליחה SpaceX לתפוס מאיצים באמצעות זרועות מגדל השיגור. אולם תפיסת השלב העליון לאחר טיסה במסלול סביב כדור הארץ מציבה אתגר מורכב בהרבה, בשל התנאים הקשים שבהם נדרשת החללית לחזור מהחלל.
הזרועות שתופסות את החללית באוויר
במקום להסתמך על נחיתה רגילה על משטח קרקעי, פיתחה SpaceX מערכת של זרועות מכניות גדולות המותקנות על מגדל השיגור.
המערכת נועדה לקלוט את כלי הטיס בשלב האחרון של חזרתו, ובכך לאפשר את השבתו למתקן השיגור לקראת בדיקות, תחזוקה ושימוש נוסף.
הצלחת התפיסה של החללית עצמה מהווה שלב משמעותי בתוכנית החברה לפתח מערכת שיגור שבה שני החלקים המרכזיים ניתנים לשימוש חוזר.
לצד ההישג ההיסטורי, הניסוי לא הושלם במלואו: המאיץ התחתון של מערכת השיגור, Super Heavy, לא הצליח לחזור למגדל כמתוכנן, והופנה למפרץ מקסיקו, שם התפוצץ. לפיכך, אף שהחברה הצליחה לראשונה לתפוס את החללית העליונה לאחר טיסה מסלולית, היעד של תפיסת שני חלקי מערכת השיגור באותה משימה עדיין לא הושג.
הדרך להוזלת הטיסות לחלל
אחת ממטרותיה המרכזיות של SpaceX היא לצמצם את העלויות הגבוהות הכרוכות בשיגורים לחלל, באמצעות שימוש חוזר ברקטות ובחלליות במקום ייצור כלי שיגור חדשים לכל משימה.
אם החברה תצליח להפוך את התהליך לשגרתי ואמין, היא עשויה לצמצם את משך ההכנות בין שיגורים ולאפשר פעילות חלל בתדירות גבוהה יותר.
עם זאת, תפיסה מוצלחת אחת אינה מבטיחה שהחללית כשירה מיד לטיסה נוספת. לשם כך נדרשים בדיקות נוספות והוכחת יכולת לשימוש חוזר לאורך זמן.
ההישג שעליו דווח מסמן התקדמות משמעותית בדרך לחזון של מערכת חלל רב־פעמית, שבה גם המאיץ וגם החללית חוזרים לכדור הארץ לשימוש נוסף.
