
מי מההורים לא נתקל ברגע מביך שבו הילד מצביע על אדם זר ומעיר בקול על המראה החיצוני שלו? מצד אחד, חשוב שהילדים ירגישו חופשיים לשתף במחשבותיהם. מצד שני, עליהם ללמוד להתחשב ברגשות הזולת ולשמור על פרטיות. אז כיצד מחנכים לטקט מבלי לפגוע בפתיחות?
"הילד הוא לא תעודת הזהות של האמא"
"אנחנו לא משתיקים ילדים", מדגישה הפסיכותרפיסטית ומנחת ההורים אסתי אברהם. לדבריה, כל מחשבה ורגש לגיטימיים, אך לא כל מחשבה צריכה להיאמר לאחרים.
עוד באתר:
בשיחה עם יונת קפלן בתוכנית "הבמה שלך" ב'קול חי', הסבירה אברהם כי התנהגות מביכה של ילד אינה מעידה בהכרח על כישלון חינוכי. במקום לנזוף בו, מומלץ לשאול: "מה נראה לך שהוא הרגיש?", ולעודד אותו לחשוב כיצד היה מרגיש במצב דומה.
משחק הרמזור: אדום, צהוב וירוק
אברהם הציעה משחק משפחתי פשוט: אדום מסמן דברים שלא אומרים לאחרים, צהוב מסמן משפטים שכדאי לחשוב כיצד לנסח, וירוק מסמן דברים שאפשר לומר בחופשיות.
לדוגמה, במקום להעליב חבר, אפשר לומר: "נפגעתי ממה שאמרת". לדבריה, המשחק מאפשר גם לילדים לשתף במה שפוגע בהם.
אברהם ממליצה לשבח ילדים כשהם מצליחים להתאפק ולהפגין רגישות. קפלן הוסיפה כי המשחק מתאים גם למתבגרים, ומאפשר לגלות שמשפט שנחשב תמים בעיני אחד, עלול לפגוע באחר.
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'הבמה שלך' ב'קול חי':
























