
"אדם נולד פעמיים. יש לו שני רגעים גדולים בחיים: רגע לידתו הפיזית והרגע שבו הוא מוצא את השליחות שלו, מבין את ההתגלות של המהות שלו. ברגע הזה הוא נולד פעם שנייה". כך מתארת רחל בולטון, מפתחת שיטת "דרך רחל", את אחד התהליכים המשמעותיים ביותר בחייו של האדם.
לדבריה, משמעות החיים מתחילה להתגלות כאשר האדם שואל את עצמו שאלות מהותיות: מדוע אני כאן? מה תפקידי בעולם? ומהי השליחות הייחודית שלשמה הגעתי אליו? "כשיש לך למה, יש לך איך. וגם יש לך למה לקום", הסבירה.
בשיחה עם רחל פסטג בתוכנית 'עניין משפחתי' ב'קול חי', התייחסה בולטון לחשיבותה של תחושת המשמעות, במיוחד בשלבים בחיים שבהם סדר היום משתנה והאדם כבר אינו נדרש למלא את אותם התפקידים שמילא במשך שנים.
עוד באתר:
כשהילדים גדלים, מה הסיבה לקום בבוקר?
"יש גיל שצריכים סיבה לקום. לא כולם מחפשים אותך, אתה לא באמת עסוק. הילדים בעצמם גדולים ועסוקים בחיים שלהם, בילדים שלהם. יש רגעים שבהם אתה עומד מול השאלה: למה אתה קם?", אמרה בולטון.
בהקשר זה הזכירה פסטג את ספרו של ויקטור פרנקל, "האדם מחפש משמעות", ואת הרעיון שלפיו מציאת תכלית מעניקה לאדם כוח להתמודד עם אתגרי החיים.
בולטון הדגישה כי גילוי המשמעות אינו מוגבל לגיל מסוים או לתקופה מסוימת, אלא מדובר בתהליך שנמשך לאורך חייו של האדם.
הלידה הראשונה בחבלי לידה, השנייה בחבלי יצירה
בולטון הביאה מדבריו של הרב אלימלך בר שאול בספרו "מן הבאר", על ההבחנה בין לידתו הגופנית של האדם לבין לידתו הרוחנית. הלידה הראשונה מתרחשת שלא מדעתו של האדם, ואילו הלידה השנייה מתרחשת מתוך בחירה, התבוננות והתפתחות אישית.
"אחת הוא נולד על ידי אחרים, ואחת על ידי עצמו. הלידה הראשונה לקתה בחבלי לידה, השנייה נתברכה בחבלי יצירה. הראשונה מאורע לשעתה, השנייה נמשכת כל ימי חייו של האדם". לדבריה, הנשמה אמנם מגיעה לעולם עם לידתו של האדם, אולם עליו לפעול כדי להביא את מהותה לידי ביטוי באמצעות התורה, המצוות ומעשיו לאורך החיים.
"לא ישאלו אותי למה לא הייתי משה רבנו"
כדי להמחיש את חשיבות גילוי השליחות האישית, הזכירה בולטון את הסיפור החסידי המפורסם על רבי זושא מאניפולי, שנשאל לפני פטירתו מדוע הוא עצוב. "כשאגיע למעלה, לא ישאלו אותי למה לא הייתי משה רבנו. ישאלו אותי למה לא הייתי זושא", השיב.
לדברי בולטון, זהו מסר לאדם שלא למדוד את עצמו ביחס לאחרים, אלא לברר האם הוא מממש את הכוחות ואת השליחות שניתנו לו. "צריך לעבוד על השליחות הזאת. לא לתת לנו לעבור את החיים מבלי שנדע את המשמעות של מי אנחנו".
שני הכיסים שכל אדם צריך לשאת
בהמשך הביאה בולטון את האמרה החסידית הידועה, שלפיה על האדם לשאת בשני כיסיו שני משפטים: "בשבילי נברא העולם" ו"ואנוכי עפר ואפר".
המשפט הראשון מעניק לאדם תחושת ערך, חשיבות ואחריות אישית, ואילו השני מזכיר לו את חשיבות הענווה ומונע ממנו להפוך את עצמו למרכז הבלעדי של המציאות. לדבריה, דווקא המפגש עם אנשים אחרים מאפשר לאדם להביא את שליחותו לידי ביטוי.
"אנשים אחרים בחיים שלנו הם מי שנותנים לנו את היכולת להביא לביטוי את השליחות שלנו. לפעמים הם משמשים מראה, ואנחנו רואים אם אנחנו הולכים נכון או צריכים שיפור. לפעמים הם מוציאים מאיתנו חסד, אכפתיות או אמפתיה, ולפעמים אנחנו לומדים מהם איך להיות בעלי חסד ואמפתיה".
לקראת סיום השיחה ציינה פסטג כי מדובר בנושא רחב מכדי למצותו במפגש אחד, והשתיים סיכמו להמשיך ולעסוק במשמעות החיים ובגילוי השליחות האישית בתוכניות הבאות.
האזינו לדברים המלאים ב'עניין משפחתי' ב'קול חי':
























