הכנסת ציינה את חטיפת הנערים: אדלשטיין: "אחדות – אין משמעותה אחידות"

מליאת הכנסת קיימה דיון מיוחד לציון יום אחדות ישראל, לזכר שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו בקיץ שעבר – איל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל, שנציגי משפחותיהם נכחו בדיון. יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין פתח את הדיון ואמר: "לכאורה, תביעתנו וציפייתנו ל"אחדות ישראלית"- היא עניין שאמור להיות טריוויאלי. וכי יש עם שלא יעמוד, כתף אל כתף, תחת […]

שלמה בן יוסף

ט"ו בסיוון תשע"ה, 02/06/15 17:44 עודכן: 17/01/25 02:48

א+

א-

מליאת הכנסת קיימה דיון מיוחד לציון יום אחדות ישראל, לזכר שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו בקיץ שעבר – איל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל, שנציגי משפחותיהם נכחו בדיון.

יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין פתח את הדיון ואמר: "לכאורה, תביעתנו וציפייתנו ל"אחדות ישראלית"- היא עניין שאמור להיות טריוויאלי. וכי יש עם שלא יעמוד, כתף אל כתף, תחת ערכיו וסמליו? שלא יילחם כאיש אחד למען מדינתו, ארצו ועמו? שלא ישלב ידיים ויתלכד מול אויביו? אכן, זו התנהלות שאמורה להיות מובנת מאליה. אבל- לא כך אצלנו; ואין בכך, למעשה, כל חדש. העם הזה ידע משחר ימיו פיצולים, מחלוקות, קנאות ואף שנאות.

כמעט תמיד יימצא הציר שעליו תתנהל המחלוקת הפנים- ישראלית. עם ישראל נוצר משבטים, וזו מהותו; אנחנו בנויים מגוונים ונבנים ממחלוקות. היום קוראים לזה "פלורליזם", והוא בריא לכל חברה. אבל, זאת בתנאי שהוא מקיים מחלוקות לשם בירור, מתוך כבוד הדדי, ולא מחלוקות שהן אך ורק לשם הווכחנות או הלבנת הפנים, בשם שנאה ומתוך התְרָסוֹת ועלבונות.

"אחדות – אין משמעותה אחידות!

אחדות היא ההבנה שבתוך ריבוי הקולות, שיש להם מקום, אנחנו עומדים על בסיס משותף. שאנחנו חותרים לבסוף להגיע להרמוניה. אני מקווה שהפעילות המבורכת למען האחדות בתוכנו, תזכיר לנו מניין באנו, לאן אנו הולכים, ולָמה. ממש כמו שהוכח באותם ימים מתוחים, שהעלו את הערבות ההדדית הפנימית לשיא- כוחנו אכן באחדותנו.

אני חושב שכל מי שעיניו בראשו, יכול היה לראות כיצד שְׁלוֹש המשפחות המופלאות הללו- בעוצמתן, באופן התמודדותן עם האסון- תרמו להתעלוּת מיוחדת ולמפגני אחווה נדירים. ראינו את ההירתמוּת האזרחית האדירה לסיוע לחיילים; את השתתפות ההמונים בהלוויות החיילים, שבחייהם נקראו "בודדים" – ובדרכם האחרונה הפכו כמעט לקרובים אישיים של אלפים ורבבות.

משאלתנו ביום הזה היא פשוטה: שכל זה לא יישאר בגדר תופעה השמורה אך ורק לעיתות משבר, אסונות ואיוּמים- אלא יחלחל לכל ימות השנה, שכן- אם נעמוד באתגר זה הוא יעצים אותנו לאין שיעור. "

ח"כ יעקב מרגי: יום זה בא לעודד אותנו ליתר סובלנות כלפי האחר, לסובלנות כלפי כל אדם. יום זה בא לחדד סובלנות ולמניעת גזענות. אם לא הקורבן והמחיר הכבד ששילמנו, הייתי אומר שאני מתגעגע לתחושת האחדות שליוותה אותנו באותם ימים.

ח"כ שי פירון: ביום החטיפה עוד לא ידענו שזה היה היום שבו התחיל מסע ישראלי ארוך. כל המטרה של שלושת המשפחות זה ללמד אותנו שהגיע הזמן לדבר על היחד לא רק בזמן המוות אלא בזמן החיים. זה שאנחנו מדברים על היחד בזמן מלחמות ואסונות זו מהות הבעיה. החכמה היא לדבר על היחד בעתות של שגרה. שלושת המשפחות מציבות בפנינו אתגר חדש – לדבר על אחדות מתוך חיים. אולי יום האחדות הזה יהיה מסע חדש של החברה הישראלית, לא למות ביחד אלא לחיות ביחד.

ח"כ סתיו שפיר: אם האחדות הייתה דבר מובן מאליו אז לא היינו מתכנסים כדי לדבר עליה. האחדות שלנו עומדת בפני סכנה, ובמדינת ישראל היא לא פריבילגיה, היא מהווה צורך בעל השלכות כלכליות, חברתיות וביטחוניות.

ישראל נאנקת מההפרדה החדשה שמשתרשת בה הפרדה של מעמדות שהולכים ומתרחקים. אי השוויון בישראל רק הולך ומחריף. אם אנחנו לא נתקן את המצב הזה לא ירחק היום שבו גם אחדותנו בשעת צרה תיסדק.

באותם ימים של צוק איתן, באגרסיביות חסרת תקדים חילקו שרים במדינה את הציבור לנאמנים ובוגדים, אזרחים ערבים הותקפו ברחובות. באותם ימים בוטלה האפשרות לדיון ציבורי אמיתי ואת ההמשך ראינו במערכת הבחירות שנחתמה באותה אמירה אומללה של ראש הממשלה על הציבור הערבי.

ח"כ אורן חזן: אנחנו חיים בדור הסלפי, כל אדם מסתכל רק על עצמו. אם אנחנו נמשיך בדרך הזו, לחפש פופוליזם זול, אני לא יודע לאן נגיע. דווקא אני צעיר חברי הכנסת אומר בואו נהווה דוגמה לעם ונוביל לאחדות קודם כל בחקיקה. אם נוביל את המהלך הזה מכאן אי בטוח שזה ירד מטה מטה.

סגן שר החינוך מאיר פרוש השיב בשם הממשלה: עם ישראל על כל שבטיו החזיר לבנים אהבה גדולה. האסון היכה בכולנו, פתאום התברבר לנו שמעבר למחלוקות והוויכוחים, אנחנו עם אחד ומשפחה אחת. אין עוד עם בעולם שהיה מגיב באופן דומה, זו תופעה ייחודית לעם ישראל.

במלאת שנה לחטיפת הנערים אנחנו מגלים ביתר שאת את איבת העולם, האנטישמיות והשנאה לעמנו הולכים וגוברים ואנחנו שואלים מדוע?

העולם מתייצב שוב ושוב לימין אויבנו ויש להקדיש הרבה מחשבה, באמצעים מדיניים והסברתיים. זו היא משימה קשה אך בלתי נמנעת. חשוב שנבהיר לעולם שאיננו מתכוונים לנהל את חיינו על פי תכתיבים חיצוניים.