תערוכה יצירתית: צל עכשיו – לעורר את שאלת העדרו של הצל

צל עכשיו: תערוכה חדשה ורחבת היקף, המבקשת לעורר את שאלת העדרו של הצל במרחבים הציבוריים העירוניים בישראל.

אין זמן נכון יותר מחודשי הקיץ, כדי להעלות לסדר היום את אחת הבעיות החמורות במרחב הציבורי בישראל – היעדרו של צל. כשאנו יוצאים מביתנו במהלך חודשי הקיץ הלוהטים, אנו מחפשים מיד הגנה מפני השמש היוקדת. ברוב המקרים אנו חשופים לשמש הקורנת – ברחובות הקרובים לביתנו, במסלולי ההליכה למרכזים העירוניים או בספסלים ציבוריים שמציעים לנו מנוחה קצרה. אין הצללה או הגנה מפני השמש – לא בכיכרות, לא בגנים הציבוריים, לא בחצרות בתי הספר וגני הילדים, לא במתקני הספורט ולא בחופי הים.

 למה אין לנו צל? 85% מהאוכלוסייה בישראל מתגוררת בישובים עירוניים והשמש קופחת על ראשי התושבים בממוצע 282 ימים בשנה. סוגיית העדר צל ומערכות הצללה מתאימות הינה אחת הבעיות הבוערות במרחב הציבורי. על אף שסוגיה זו נוגעת בין היתר בנושאים פוליטיים, חברתיים, כלכליים ועיצוביים – היא כמעט שלא נדונה באופן מערכתי בקרב מקבלי החלטות ומתכנני המרחב הציבורי בישראל.

עוד באתר:

לילה ללא שינה

300 בתים ניזוקו מטיל איראני - עשרות פצועים בביה"ח

אבי יעקב

בזמן האזעקה

טרגדיה: נהרגה מפגיעת רכב בדרכה למרחב המוגן

אבי יעקב

צפו

סרטון משעשע: כשהגנרל האיראני שולף את נשק יום הדין

פנחס בן זיו

תחת אש

צפו: משה קליין סירב לנטוש את החתן ברגע האזעקה

קובי סגל

המרחבים הציבוריים בישראל, המשפיעים במידה מרובה על התנהלותנו היומיומית ברחבי העיר, תוכננו לרוב תחת התפיסות של מודרניזם אירופאי, ומתגלים כמוגבלים ובעייתיים באקלים הישראלי. בעקבות כך, צל וההצללה במרחב הציבורי הופכים ליותר מאתגר עיצובי ונוגעים בנושאים פוליטיים, חברתיים וכלכליים, המערבים בתורם שאלות של גלובליזציה, אי שוויון, חומריות, ותפקיד המעצב. כך למשל, הצללה משרטטת את הגבולות בין מרחבים פרטיים, ממוזגים ומוצללים, דוגמת קניונים, הנגישים רק לציבור מסוים, לבין מרחבים פתוחים, שאינם שמישים בעונות החמות, אשר נותרים לשימוש יתר האוכלוסייה. העדר צל הופך לחסם של ממש בפני הציבור בבואו להשתמש במרחב הציבורי והפתוח.

בימים אלו נפתחת במוזיאון העיצוב חולון, תחת שרביטו של אוצר התערוכה: ד"ר מרטין וייל, התערוכה "צל ערים: מצילים את המרחב הציבורי".

התערוכה, שתתפרש ברחבת מדיטק חולון ותמשיך אל חללי הגלריות במוזיאון, הגנים והחצרות הפנימיות של מתחם המדיטק, תציג באמצעים חווייתיים הזדמנות למחשבה מחודשת על הצללה בערים בישראל על מנת שאלו יהפכו ליותר "הליכות", שוויוניות וקרירות.

אלון ספן, מנכ"ל מוזיאון העיצוב חולון ומדיטק חולון אומר : "פרויקט מרחבי-עירוני זה מבטא באופן מלא את חזונו של המוזיאון להיות מעבדה יוצרת, הקושרת בין העולם האקדמי לבין מרחב עירוני ממשי, תוך שהיא יוזמת ומערבת מערכות עירוניות, צוותי תכנון, יוצרים, מעצבים וגם קהל רחב. המיזם 'צל. ועכשיו!' בכלל, והתערוכה 'צל ערים' בפרט, חותרים לפעולה יזומה של שילוב תכנון ועיצוב במרחב הציבורי, תוך דיון במשמעות קיומן או העדרן של מערכות הצללה ברחבי הערים בישראל".

 סביב מוזיאון העיצוב חולון יוצבו חמישה מבני הצללה שזכו בתחרות הבינלאומית "הצללה אורבאנית" שנערכה אשתקד. מטרת התחרות הייתה ליזום הצעות לעיצוב מתקני הצללה חדשים, מתוך כוונה להציע פתרונות צל למדינות בעלות אקלים חם. מתקני ההצללה שתוכננו על ידי צוותים של מעצבים ואדריכלים בינלאומיים וישראלים יהיו זמינים לשימוש הציבור במהלך חודשי התערוכה. על מבני ההצללה שיוצגו בנספח להודעה.

 במרכז גלריית ד"ר שולמית כצמן בכניסה למוזיאון, יוצג מיצב אינטראקטיבי שתוכנן במיוחד לתערוכה, המזמין את המבקרים להתנסות ביצירת שינוי במרחב העירוני דרך תכנון ומימוש אמצעי צל שונים. סביבו, יוצג בגלריה המחקר אותו ערכו אדריכל דן הנדל והמעצב התעשייתי טל ארז, אודות הצל בישראל, תיעוד העדרו והדרכים ללמוד אודותיו.

ספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדן של מוזיאון העיצוב, תציג בתערוכה את תוצאותיו של מחקר בנושא "חומרי צל", שנועדו לשמש להצללה בסביבה עירונית, לצד חומרים שעדיין לא נוצלו בתחום זה. בין המוצגים: מערכת ייחודית המשתמשת באצות מיקרוסקופיות להצללה, המורכבת על קירות הבניין הפונים לשמש ובנויה מפנלים שקופים המשמשים בתי גידול לאצות, צמר זכוכית שקוף, המעביר ומפזר אור תוך יצירת בידוד תרמי בעל מאפיינים דומים לזו של פרוות דב הקוטב, לבני בטון המעבירות אור ועלה מלאכותי ממשי שיכול לתפקד בתנאים בהם צמחים טבעיים אינם מסוגלים. חומרים וטכנולוגיות עשויים ליצור פתרונות אלטרנטיביים להעדר מערכות הצללה מתאימות בסביבה העירונית.

במעבדת העיצוב של המוזיאון יוצג מחקר בן עשר שנים ברחבי תל אביב שערך אילן גולדשטיין, בו איתר ותיעד עשרות רבות של משרביות עירוניות שמילאו את מרפסות העיר בשנות החמישים. ככל שנסגרו מרפסות והתרבו המזגנים הלכו ונעלמו המשרביות. בחלקן נקבע חלון או שהוחלפו בתריסי פלסטיק וחלקן מוסתר מאחורי קירות גבס זמניים – "כל שצריך הוא לסייר, להרים מבט ולגלות אותן מחדש," אומר גולדשטיין.

לצד תיעוד המשרביות, תוצג תערוכה שהיא פרי שיתוף פעולה בין המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל" ובין מוזיאון העיצוב חולון, במסגרת סטודיו "צל והצללה", שהתקיים במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית. בשנת הלימודים האחרונה, התבקשו הסטודנטים לפתח יחידה קרמית מודולרית לשימוש מבני בסביבה האורבאנית, תוך התייחסות לקשר שבין המאפיינים החומריים והחזותיים ובין הגורמים הטבעיים הסביבתיים כגון רוח, אור ומים. החומרים הקרמיים נבחרו בשל יכולותיהם יוצאות הדופן לוויסות האקלים ובשל היסטוריית השימוש בהם בסביבתו המיידית של האדם מימים ימימה.