בשבת קודש פרשת ראה ולמחרתה ביום ראשון נחוג ראש חודש. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על חודש אלול.
א. חודש אלול הוא החודש האחד עשר למנין החודשים המתחיל בתשרי והוא החודש השישי למנין החודשים המתחיל בחודש ניסן.
ב. השם "אלול" מופיע פעם אחת בלבד בתנ"ך. בספר נחמיה (פרק ו' פסוק ט"ו) נאמר: "ותישלם החומה בעשרים וחמישה לאלול, לחמישים ושנים יום". חודש אלול הוא תמיד חודש חסר ויהיו בו רק 29 ימים. ראש חודש אלול יהיה תמיד יומיים, כשהיום השני של ר"ח הוא א' אלול ויחול רק בימים ראשון (כמו השנה), שני, רביעי או שישי.
עוד באתר:
ג. מה פירוש המילה אלול? מנין לקוח שם החודש? כרוב חודשי השנה בלוח העברי, המקור הוא מתקופת כגלות בבל. השפה המדוברת בבבל הייתה האכדית ומשם באה המילה "אולולו", שבעברית מובנה "קציר". החודש הזה חל בתקופה של סיום עונת הקציר. איכא דאמרי: "אלול" פירושו טהרה וכפרה, כיוון שזהו החודש בו אנו מבקשים סליחה על חטאינו (אמירת סליחות וכד'),נקרא הוא אלול.
ד. הזכרנו בעבר את הממצא הארכיאולוגי החשוב בתל גזר. לוח אבן-גיר עליו "לוח גזר" שזהו לוח השנה העברי-חקלאי, נכתב לפני למעלה משלושת אלפי שנים (נמצא בחפירות בשנת 1908). בלוח נכתב "ירח קץ" הוא חודש הקיץ בו נקטפים פירות הקיץ ובעיקר לאריית (קטיף) התאנים והכוונה כמובן לחודש אלול. ישנה גם גירסה כי שם החודש ,מקורו במילה הארמית "אלל" שפירושה בעברית –חיפוש . חודש אלול הוא החודש שאנו מחפשים ומפשפשים במעשנו לצורך בקשת מחילה וסליחה וחזרה בתשובה.
ה. חודש אלול חופן בשמו סמלים רבים רבים. הידוע ביותר הוא ששמו הינו ראשי תבות של הפסוק הידוע מ"שיר השירים" אני לדודי ודודי לי. פסוק הרומז לנו על קרבתו הקב"ה לעם ישראל בעיקר בתקופה זו של חודש אלול. אנשי הקבלה ציינו כי פסוק זה בשיר השירים מסתיים ארבע פעמים באות י' בגימטריה 40. ארבעים מסמל לנו את ימי השהייה של משה רבנו על הר סיני למטרה של קבלת התורה. אלה ארבעים ימי תפילה ועת רצון הכוללים את חודש אלול עד יום הכיפורים. (במילתא דבדיחותא: רבים נוהגים לנסוע לימים הנוראים לאומן, להתפלל בסמוך לציונו של רבי נחמן. עליהם אמר חתני, שהוא בין הנוסעים, "אני לאומן ואשתי להוריה" – וההנאה כולה של הח"מ).
ו. בספר דברים בפרשת ניצבים (פרק ל' פסוק ו') נאמר "ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ומען חייך". את לבבך ואת לבב ר"ת אלול. כיוון שחודש אלול הינו החודש האחרון בשנה, עלינו לתקן את פגמינו מהשנה שחלפה, זהו הרעיון העיקרי של החודש.
ז. מנהגים ייחודיים רבים נוהגים בחודש אלול. החודש קרוי "חודש הרחמים והסליחות", מכאן מובן המנהג של אמירת הסליחות בחודש אלול. בני עדות המזרח מקפידים להתחיל אמירת הסליחות מתחילת החודש. מנהגם הוא להשכים בטרם שחר לאמירת הסליחות. העדות האשכנזיות נוהגות לאמר סליחות ממוצאי השבת של השבוע האחרון שלפני ראש השנה. השתא יאמרו הסליחות בלילה שבין כ"א לכ"ב אלול. נעיר הערה הקשורה לסליחות דהשתא. ברבים מבתי הכנסת האשכנזיים מתחילים בד"כ אמירת הסליחות לפני חצות. למנהג חסידים מוצאי שבת עד שעת חצות קשור לשבת ולכן המקפידים יחלו הסליחות השנה לאחר חצות הליל.
ח. רבי ישראל סלנטר, אבי תנועת בעלי המוסר, כתב איגרת חשובה בספרו "אור ישראל" בו הורה על התנהגות ראויה בחודש אלול. אנשי המוסר מרבים ללמוד נושאי מוסר וחשבונות הנפש בחודש אלול. לית מאן דפליג ששיעורים בנושא תורת המוסר מזככים נפשו של יהודי בחודש הרחמים והסליחות. יש ישיבות אשר מקפידות על תגבור שיעורי המוסר דווקא ב"זמן אלול" המתחיל בר"ח.
ט. מנהג נוסף המתקיים בעיקר בקהילות אשכנז הינו אמירת פרק תהילים כ"ז "לדוד ה' אורי וישעי. פרק זה מתווסף בתפילת שחרית לאחר שיר של יום ומתפללים נוסח ספרד בסוף תפילת מנחה ולאלה המתפללים בנוסח אשכנז בסוף תפילת ערבית. נציין כי יש קהילות מבני העדות הספרדיות שאימצו מנהג זה וגם הם נוגים להוסיף פרק תהילים זה. המנהג כי "לדוד ה' אורי וישעי" נאמר עד תפילת מנחה של הושענה רבה. יש שנהגו להסביר מנהג זה באומרם "אורי"-בראש השנה, "ישעי" ביום הכיפורים,"ממי אירא"- הושענה רבה והנאמר "לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים" לולא רמז להיפוך האותיות אלול.
י. מנהג נוסף ומרגש הוא שהחל בראש חודש אלול, נוהגים לסיים תפילת שחרית בתקיעת השופר. תוקעים תשר"ת דהיינו תקיעה, שברים, תרועה. מנהג זה החל בקהילות האשכנזים וגם הוא אומץ ע"י קהילות בני עדות המזרח. המטרה בתקיעות השופר הינה לעורר ולהזכיר לשלומי אמונים את נושא ההתנהגות בחודש אלול של בקשת רחמים וסליחות ולהרבות במעשי חסד וצדקה, לקראת ימי הדין. מנהג תקיעות השופר נפסק יום לפני ערב ראש השנה (השנה נפסיק לאחר תפילת שחרית ביום השישי כ"ז אלול).
לסיום: קוראינו הרבים והמתמידים מתחילים אי"ה ביום ראשון א' אלול את "זמן אלול" בישיבות ובכוללים. נאחל להם לזכות בלימודם לצלול לעומקה של תורתנו הקדושה, ללמוד וללמד.
