שוויון בנטל • החלטה מהפכנית של הרבנות הראשית: נשים יחויבו בתשלום מזונות

מועצת הרבנות הראשית לישראל דנה אתמול בנושא שמעסיק זה שנים את בתי הדין הרבניים ואת בתי המשפט לענייני משפחה והוא מוקד מחלוקת בין ארגוני נשים וארגוני גברים.

עוד לפני קום המדינה, בשנת תש"ד (1944), קבעה מועצת הרבנות הראשית לארץ ישראל בראשות הרבנים הראשיים הרב הרצוג והרב עוזיאל, בתקנה שהתקבלה בהשתתפות רבני יישובים, להעלות את גיל חיוב מזונות הילדים המוטל על אב מגיל שש שנים לגיל חמש-עשרה שנים.

הרבנות קבעה כך כדי להתאים את דיני מזונות הילדים על פי ההלכה למציאות זמננו. לפני התקנה אפשר היה לחייב אב במזונות ילדיו שהם למעלה מגיל שש רק על פי דיני צדקה, וחיובים מדין צדקה שהטילו בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לא נאכפו על ידי שלטונות המנדט הבריטי.

עוד באתר:

בעקבות מתקפת החות'ים

ישראל תקפה בתימן: עשרות מטוסי קרב בפעולה רחבת היקף

קובי פינקלר

לילה סוער באריאל

חדירת מחבלים? פלסטינים פרצו את המחסום ועוררו בהלה

פנחס בן זיו

צפו בתיעוד

חלושה ומפוחדת: גורת אריות נמצאה בבית נטוש

אבי יעקב

צפו

עם טיל בליסטי חדש: איראן משגרת איום חריף

אבי יעקב

מאז, קיימת מחלוקת שופטים ודיינים הן בתוך בתי הדין הרבניים הן בתוך בתי המשפט, אם התקנה יצרה מקור חיוב עצמאי שמוטל רק על אבות או אולי כוונת התקנה הייתה ליצור מקור משפטי-הלכתי שמכוח יהיה אפשר לאכוף פסקי דין למזונות ילדים מעל גיל שש, אבל החיוב עצמו ימשיך להיות מדיני צדקה, ואם כן – אימהות בעלות יכולת כלכלית יהיו חייבות להשתתף בדמי המזונות הדרושים לקטינים.

בהמשך, בשנת תש"ם (1980) האריכה מועצת הרבנות הראשית לישראל את התקנה לגיל שמונה-עשרה שנה, ובשנת תשמ"ו (1986) חזרה הרבנות הראשית וקבעה כי החיוב המוטל על הורים לזון את ילדיהם מוארך עד לגיל שמונה-עשרה שנה.

מנהל בתי הדין הרבניים, הרב שמעון יעקבי, הציג הבוקר בגל״צ את הסוגיה לפני מועצת הרבנות הראשית ישראל. הרב יעקבי ציין את השינוי המשמעותי שחל במעמד האישה מאז תקופת המנדט וציין את הצורך לתת פרשנות עדכנית לתקנה כך שהיא תתיישב עם חוש הצדק ועם ערך השוויון.

הרב יעקבי ציין שהבהרה מפורשת של הסוגיה עשויה לסייע בפתרון סכסוכי גירושין, מאחר שהטלת סכומי חיוב גבוהים על פי גישה הקיימת אצל חלק משופטי בתי המשפט לענייני משפחה יוצרת לעתים סרבנות גט ומרחיקה גירושין של בני זוג מסוכסכים.

בסיומו של הדיון אימצה הרבנות הראשית הצעת החלטה של נשיא המועצה, הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, וקבעה כי בעת פסיקת מזונות ילדים מכוח תקנת הרבנות הראשית צריכים "היושבים על מדין" – קרי: דיינים ושופטים – להתחשב הן ביכולת הכלכלית של אבות הן ביכולת כלכלית של אימהות.

החלטת הרבנות הראשית צפויה להשפיע על הליך תלוי ועומד בבית המשפט העליון (בע"מ 919/15 פלוני נ' פלוני), הליך שהתבקשה בו התייצבות של היועץ המשפטי לממשלה.