סרטון הפרסומת של חברת באמונה על פרויקט הבניה למגזר הדתי לאומי, ואשר בו הוצגו כביכול המזרחים בצורה נלעגת עורר סערה רבה – מה שגרם לחברה להתנצל עמוקות על הפקת הסרטון הפרובוקטיבי.
הבוקר פרסם שר החינוך לשעבר שי פירון סטטוס בו חשף כי לאחרונה חזר להתפלל מסידור לעדות המזרח.
את הפוסט פתח וכתב "אז ככה. אני חצי ספרדי. אבא שלי נולד במצרים. כן, אני מה שנקרא ספרדי או מזרחי.
עוד באתר:
אבל גם אני – הכחשתי, הדחקתי, הזזתי הצידה את המזרחיות שלי. בבני עקיבא, התרבות הדומיננטית היתה אחרת. גם בישיבה. הרב הספרדי היחיד שהיה לי בישיבה, דיבר בהברה אשכנזית.
אני י ו ד ע שלאף אחד לא היתה כוונה רעה. לא גזענות ולא נעליים. רק הגמוניה של אליטות. כאלה שידעו מה נכון בשביל ישראל החדשה.
הם חשבו שהמרחב האירופאי והאמריקאי הם המקום שלנו.
'שם' מתורבתים יותר, מנומסים יותר, קולניים פחות.
ואילו 'הלבנטינים' – קצת המוניים, חמולתיים, משהו שלא כל כך מתיישב עם נאורות וקדמה".
הוא המשיך וכתב "גם אני טעיתי לא פעם. חשבתי שמי שלא לובש חולצה לבנה מחלל את כבוד השבת. חשבתי שמי שלא אוהב מוזיקה 'חסידית' בנוסח ובצליל מסויים – לא מספיק 'שייך'. 'אוי אוי אויי' – זה ישראלי. צהלולים – זה נחות. ואבא, שהצליח בחיים, והפך בעשר אצבעות לרופא, נושא בלבו צלקות קשות. כן, כי היה מי שחשב שמסורתיות זה של אתמול, שדתיות מזרחית היא פשרה לא אינטלקטואלית, שחיבוק חם ומילים של קרבה הן זולות.
מי שהפסיד זה לא המזרחיים. מי שהפסיד זה מדינת ישראל".
הוא הוסיף וכתב עוד: "הגיע העת לומר בקול:
לא (רק) המזרחים נפגעו. מדינת ישראל נפגעה. משהו מהנכות החברתית שלנו בא לעולם כי הדרנו קול עמוק מתוכנו.השבת שיח מזרחי למרכז הבמה צריכה להתרחש לא בגלל הקיפוח, כי אם בגלל הצורך.
זה כבר כמה שבועות שחזרתי, אחרי גיל חמישים, לסידור התפילה המזרחי. אני מוצא עצמי עילג, אבל מתרגש. מרגיש חוליה בשרשרת, מרגיש שברכת האורח המופיעה בברכת המזון שבנוסח יהודי המזרח היא הצהרה תרבותית אזרחית הבונה את אדני הצדק החברתי יותר ממניפסט סוציאליסטי שפשט את הרגל".
לקרת סיום הפוסט הוא כותב "אני מרגיש שהגיע העת להפסיק לדבר בשפה של קיפוח, הדרה וגזענות. השפה החדשה היא:
הפסדתם/הפסדנו! טעיתם/טעינו!".
בהתייחס לסרטון כתב "לא. לא הצטרפתי לגינויי הסרט (המחליא,יש לומר) של השכונה בקרית גת. הזעקה המוצדקת מותירה את הפער בין שתי תפיסות עולם כשאחת מבקשת הכרה ומקום.
את המאבק להוספת גדולי הרוח מהמזרח על שטרות הכסף שלנו צריכים להוביל אנשי רוח 'אשכנזים' ולא פוליטיקאים מזרחיים. זה לא צורך 'שלהם', זו הגאווה שלנו!
וגם מפני שהתגובות הללו נשמעות לי תמיד 'הכרחיות', 'מעושות', סוג של 'תשלום מס' למזרחיים. 'פוי…לא יפה'.
זה לא הסיפור.
הסיפור הוא ההחמצה שלנו. של כולנו.
עוד לא מאוחר".
