המערך האורתופדי בהדסה מקיים מחקר קליני ובסיסי בנוגע לטיפולים תאיים לזירוז ריפוי רקמות שלד – עצם, גיד, סחוס וכו'. מחקרים אלו העלו בין היתר כי שימוש בתאי גזע בוגרים המופקים ממח העצם של המטופל מזרזים ריפוי שברים.
על מנת לבצע טיפולים תאיים יש להפיקם מגופו של המטופל, למשל על ידי שאיבה ובידוד תאי הגזע הנמצאים אצל כל אחד מאיתנו.
המעבר המורכב מתנאי מעבדה לטיפול בחולה חייב את הרופאים לבדוק את יעילות שאיבת מח העצם, בהקשר של כמות התאים אותם הצליחו לשאוב.
עוד באתר:
במחקר שבוצע בהדסה, ופורסם לאחרונה בכתב העת Bone Marrow Research בדקו החוקרים, בראשותם של פרופ' מאיר ליברגל, מנהל המערך האורטופדי בהדסה, וד"ר שאול בייט מן המערך האורטופדי בהדסה, את יעילות הפקת התאים הייחודיים, קרי אותם תאי גזע הדרושים לסיוע בריפוי רקמות שלד.
במחקר נמצאה שונות במספר התאים אותם ניתן להפיק ממטופלים שונים, כאשר אחד המשתנים העיקריים היה עישון. כמות תאי הגזע שנמצאו בנפח מסוים של דגימה אצל המעשנים היה קטן משמעותית לעומת לא מעשנים.
ממצא זה הינו בעל חשיבות קלינית רבה, שכן ביכולתו להסביר מדוע הליך ריפוי השבר בקרב מעשנים ממושך ובעייתי יותר מאשר בקרב לא מעשנים.
עובדה מעודדת שנמצאה במחקר הוא כי חולים שהפסיקו לעשן חזרו לתפוקת תאים "רגילה" ויעילה לאחר פרק זמן לא ממושך יתר על המידה.
פרופ' מאיר ליברגל, מנהל המערך האורתופדי בהדסה וממובילי המחקר הנ"ל משוכנע כי לטיפולים התאיים חשיבות רבה ופוטנציאל מבטיח בטיפול ברקמות השלדי השונות. " לממצא בעקיפין של הקשר לעישון חשיבות קלינית רבה ויש לקוות כי ישכנע מטופלים רבים להימנע מעישון. לכל מי שמעשן ומודאג כעת, אבשר כי התחדשות מלאה של תאי הגזע היא אפשרית עם הפסקת העישון, ומתרחשת תוך שנתיים מההפסקה, כך שעוד לא מאוחר עבור אף מעשן".
