''מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב''.
בפסוק זה הסתיים מסע ההלוויה שהתקיימה השבוע. לא לא מדובר על ראש ישיבה מפורסם שנפטר אפילו לא על גביר תומך תורה גדול .לא, בפסוק זה במנגינה הידועה ליווי למנוחות על פי בקשת המשפחה את שר החינוך לשעבר יוסי שריד. האיש שכל זאטוט חרדי של לפני 15 שנה גדל עליו. על הידיעה שהוא צורר היהודים שונא חרדים כמו טומי לפיד ובנו יאיר היום. וכמו שלומית אלוני של אז. האיש שהיה הדוגמא השגורה בפי המשגיחים בישיבות בבואם להדגים את היהודי הרחוק והאפיקורס ביותר.
והנה השבוע לאחר פטירתו הפתאומית בחרו בניו דווקא בשיר הזה, במילים היהודיות כל כך. להיפרד ממנו ''סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורודפהו''.
עוד באתר:
התגובות על פטירתו במגזר החרדי נעו רובם בין ברוך שפטרנו, ובאבוד רשעים רינה. ובין קריאות שמחה פשוטות ועליזות נוסח 'איזה שבוע מבורך התחיל', 'ואיזה שמחה לכבוד החג' וכו'.
תגובות אלו צורמות לאוזן ולא בגלל שהן נאמרו על מוות של יהודי מישראל שהרב שך אמר עליו בזמנו ''מה אני יכול לעשות? הוא יהודי טוב'' (באידיש זה נשמע יותר טוב) יהודי שהעסקנים החרדים ידעו שכשצריך עזרה לעזור לאלמנה או לאזרח אפילו חרדי שנתקל בקשיים הרי שיוסי שריד היה הראשון לעזור לפתוח ארנק לתרום, ולהושיט יד בכל מה שצריך.
וודאי שלמרות כל המעשים הטובים הללו שעשה כאדם פרטי אינם יכולים להצדיק או לכפר על המלחמה שלו כנגד המגזר החרדי כציבור. מלחמה ששיאה היתה בזמן כהונתו (הקצרה ב“ה) כשר החינוך. אדם שבהחלט הזיק לציבור החרדי בכול דרך שיכל.
אך כמו שיוסי שריד ידע להפריד בין האדם הפרטי כאדם לבין ההשתייכות למגזר כך גם אנו צריכים להפריד בין מעשיו כאיש ציבור וכפוליטקאי לבין אישיותו הפרטית וכשנבין שבפוליטיקה כמו בפוליטיקה כל אחד מגלם תפקיד והתפקיד ששריד בחר לעצמו הוא של האיש שלוחם במגזר החרדי וכמו בכול מדינה מערבית בעולם תמיד יושב מישהו על תקן לוחם כנגד המיעוטים במדינה. בין אם זאת מארי לה פן בצרפת שלוחמת בעיקר כנגד המיעוט המוסלמי במדינה. ובין אם זה המועמד הרפובליקני דונלאד טראמפ בארה“ב שנלחם כנגד המיעוט ה... בעצם כמעט כנגד כל המיעוטים שנמצאים שם. בכל מקום מישהו מגלם את התפקיד.
במדינה שלנו אנחנו זוכרים אותו ואת לפיד האב והבן ורק השבוע הבשרנו על מחוקקים נוספים במשכן הכנסת ובעיקר מחוקקת שהחליטו להצטרף לטרנד הזה של לתקוף את המיעוט החרדי בתקווה שדבר זה ישים אותם בכותרות ויעלה את הפופולריות וההכרה שלהם. ולכן תפקידנו הציבור החרדי כציבור זה ודאי לצאת כנגד כל מבקשי רעתנו ולמחות ולהגן על כל נסיונות הפגיעה בנו כציבור .
אך כאנשים פרטיים אני חושב שאין מקום לתגובות רגשיות ובוודאי לא מהסוג של שמחה לאיד. לא רק בגלל ש'בנפול אויבך אל תשמח' אלא מהטעם הפשוט שחבל.חבל על העצבים והרגשות שלנו כאנשים פרטיים. חבל להיפגע ולקחת ללב בצורה אישית',שהרי בפוליטיקה כמו בפוליטיקה 'זה לא אישי זה ביזנעס'.
נ.ב.לפני מספר ימים בעת שביצעתי קניות בסופר בעירי, הקופאי - בחור צעיר שלא הכרתי, שאל אותי אם אני זה שכותב טורים באתר כשהשבתי בחיוב ביקש אם אני יכול לפרסם שיתפללו על שלום בן גילה לרפואה שלמה כששאלתי אותו מי זה? השיב לי שהוא לא מכיר אבל הוא שמע על המקרה ושמדובר ילד קטן בן 7 שחולה ל“ע במחלה. האכפתיות שלו והבקשה הפשוטה שלו שבאה ממקום כל כך אנושי ויהודי חיממה לי את הלב בימים הקרים האלה. נו ברור שאני אפרסם.
חנוכה שמח ומאיר חודש טוב ושבת שלום
