מועצת ראשי הישיבות ומרביצי התורה של קהילת 'בני תורה' בראשות מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי שמואל אוירבך שליט"א התכנסו אמש (מוצ"ש) בעיר ירושלים, תחת הכותרת: "ביצור עולם התורה ולבעת מחאה וזעקה נגד גזירת 'יעדי הגיוס' מקרב בני הישיבות".
ההתכנסות אמש שהתקיימה באולמי תמיר – נרשמה בקרב קהילת 'בני תורה' כאירוע דרמטי וראשון מסוגו זאת בעקבות העובדה שלראשונה נחשפים מועצות ראשי הישיבות ומרביצי התורה שנוסדו לאחרונה.
השתתפו בכינוס כמאה וחמישים גדולי ראשי הישיבות ומרביצי התורה, ר"מים ומנהלים רוחניים בישיבות הק' וזאת בכדי "להביע ברמה את עמדתו הנחרצת של עולם התורה נגד מזימות השלטון המבקש לפגוע בחומות עולם התורה ולקעקע את יסוד קיומו של העם היהודי, מתוך מטרה גלויה לנסות ולשנות את פני הציבור החרדי והתורתי", על פי מארגני הכינוס.
עוד באתר:
בתחילה נאמרו פרקי תהילים ע"י משגיח ישיבת פוניבז' הגה"צ רבי אליהו דסלר, ולאחמ"כ נשא דברים ראש הישיבה הגר"ש אויערבאך שליט"א.
בדבריו אמר ראש הישיבה כי "עלינו לדאוג על כל הקרירות הנוראה שנכנסה, וכבר הזכרנו כשהכל התחיל, כמה שצריך להתחזק בזה בעצמנו לעמוד מכל משמר, כשכבר התחיל ה'אשר קרך' שעכשיו, כמה קשה להוציא מן הפה, זה כבר נכנס לתוך הישיבות".
"התביעה היא תמיד לחיות התורה בהרגשה של 'בכל יום יהיו בעיניך כחדשים', ומשמע שזה המינימום, לחיות את התורה בכל יום, כי אם לא חיים את המציאות שאלו הם החיים שלנו הרי שח"ו מי ישורנו ח"ו מי יודע לאיפה נגיע, וכמה גדול הוא הכאב כאשר נמשכים מתוך היכלי התורה שהיו לשם ולתפארת, והיו שמורים מכל משמר כל אבק של השפעות חיצוניות…"
"ובזמן קשה כזה, בזמן שמעוררים אותנו מן השמים כשיש 'בחמת קרי' והקב"ה ברוב רחמיו מעיר אותנו מהתרדמה, בזמן שכזה יש כעת את המציאות שאנו עומדים מול גזירות קשות לעקירת התורה, דברים נוראים כאלה שעליהם מדברים – פחד פחדים ולא יעלה על הדעת".
"ואני מפחד להוציא מן הפה, אך הקרירות הזו משפיעה גם על תלמודי התורה וחינוך הבנים. ממש ולהיפך ממה שתמיד מסרנו נפשנו על זה, תמיד היתה הקפדה על 'לכי בעקבי הצאן על משכנות הרועים', כל הגדולים מסרו נפשם על החינוך וכבר יש ברעק"א, שאמר שהעיקר הוא השמירה על החינוך, ונכנסת רוח הקרירות כשנהיו ח"ו 'חכמים' יותר מכל מה שהיה בדורות הקודמים. ואיך יעלה על הדעת להתרחק מכור מחצבתנו מהאמת האמיתית, לא יעלה על הדעת להיות חלק מזה, להשלים עם זה!"
"וכמה יש להזהר מלשתף פעולה וללכת להתייצב ולהיות שם, הרי כמה קרירות זה מכניס ללכת למקום וכפי שהיה עם מי שהיו שם, כמה יש לבכות כל יום על מה ששומעים, כשלכתחילה הולכים לשם וכמה בני תורה שניסו ללכת וניסו להשפיע עליהם על הגיוס – הרי זה מבהיל כל רעיון, הם מבקשים למעט מהיכלי התורה, זה כוח הרע והערב רב אבל אך יתכן להיות שותפים לזה?, וכמה זה משפיע על חינוך הבנים והבנות!"
"וגם שומעים כמה אברכים שכבר נכנסה בהם הרוח שצריכים לצאת ולהתפרנס, הרי שומעים בזה את הבת קול שיוצאת בכל יום על עלבונה של תורה. וזכורני שפעם בירושלים, מי שהיה נאלץ לעזוב תלמודו מחמת שממש היה רעב בבית, אבל היה זה כמו יום אבל בשביל כל הבית, וכעת נכנסת קרירות של לכתחילה, וכל זה עם הגזירה הנוראה שקורעת כל לב ממש, על כל ההשלכות!", אמר ראש הישיבה הגר"ש אוירבאך.
