הפילוסוף הישראלי מצליף ב'שוברים שתיקה'

אסא כשר הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס ישראל. הוא מופקד על הקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה ע"ש לאורה שוורץ-קיפ, והוא ממחברי רוח צה"ל, הקוד האתי של צבא הגנה לישראל.

הערב הוא התייחס למחאה נגד פעילות ארגון השמאל 'שוברים שתיקה' ומנה עשר הערות בענין.

1. רקע: אין לבוא אל צה"ל בטענות בדבר עצם הנוכחות שלו בשטחים אותם כבש במלחמת "ששת הימים". צבא יוצא משטח בו הוא מחזיק או בהחלטה חד-צדדית של ממשלת מדינתו (כמו בהתנתקות) או בהסכם בין הצדדים. לא הייתה החלטה חד צדדית לצאת מאיו"ש ולא הושג הסכם, לכן צה"ל נמצא בשטחים. אין לבוא אל צה"ל בטענות בדבר עצם נוכחותו בשטחים.

עוד באתר:

הראיון המלא

נתניהו: "ריבונות לא סותרת את הסכמי אברהם; לדבר פחות"

פנחס בן זיו

'ויחזור לתלמודו'

אחרי שעתיים: הפגנות הפלג הסתיימו; הכבישים נפתחו

פנחס בן זיו

שימו לב

הפלג הירושלמי יוצא למחאות: המשטרה תחסום את כביש 4

נתי קאליש

כך זה נראה

צווי הריסה למטוס החגיגות הפלסטיני בשומרון

אבי יעקב

2. אדם רשאי לבוא בטענות אל הממשלה הנוכחית או לממשלה כלשהי על כך שלא החליטה לסגת או שלא ניהלה מו"מ כראוי עם הרשות הפלסטינית או עם מישהו אחר. טענות כאלה הן טענות שגרתיות של השמאל וחלק מן המרכז בישראל והן לגיטימיות בתור עמדות פוליטיות במדינה דמוקרטית. צה"ל לא ממלא תפקיד במישור הזה של טענות שמאל, מרכז או ימין.

כל התמיכה שארגון "שוברים שתיקה" מקבל לאחרונה היא על בסיס העמדה השמאלית שלו: החתירה ליציאה מן השטחים.

3. השיטה של ארגון "שוברים שתיקה" לקידום המטרה הפוליטית היא דמוניזציה של צה"ל. תחילה יוכיחו שצה"ל הוא דמוני, אח"כ יטענו שזרוע השליטה של המדינה בשטחים מוכרחה להית דמונית ואז יגיעו למסקנה המתבקשת שאין מנוס מנסיגה מהשטחים. ראוי לקרוא לשיטה של "שוברים שתיקה" בשם ההולם אותה יותר מכל: "דמוניזציה של צה"ל". ארגן "שוברים שתיקה" הוא ארגון לדמוניזציה של צה"ל.

4. זרוע שליטה צבאית של מדינה בשטחים כלשהם לא מוכרחה להיות דמונית. ההתנהלות השגרתית של קצינים וחיילים חייבת ויכולה להיות לא דמונית ואפילו אתית ומוסרית בדרך כלל. וכשאינה אתית ומוסרית היא טעונה תיקון, שהוא תמיד אפשרי, כדי להיות אתית ומוסרית.

5. שיטת "שוברים שתיקה" לדמוניזציה של צה"ל מורכבת משורה ארוכה של מה שהארגון קורא בלשונו המכובסת "עדויות", בדבר מבצע "צוק איתן", לדוגמה. אלה הן בדרך כלל סיפורי מעשיות מעורפלים, ביטויי התרשמויות, הגיגים פוליטיים, רישומי מצב רוח, כדוגמת "היה לי מאוד קשה עם האווירה שהייתה במקום". בדרך כלל לא מוזכרים בכלל אזרחי האויב. בדרך כלל אין "עדות" שהיא קצה חוט מעשי לתחקיר פיקודי או לחקירת מצ"ח.

6. התיאור המוחשי ביותר של התנהלות לא מוסרית מופיע בסיפורי "צוק איתן", 38. חייל מספר שהשתעשע בירי על מכוניות ואופניים שנסעו בציר שאסור היה לירות בו בכלל. למה החייל הזה צריך להסתתר? פיו מעיד עליו שהוא הפר פקודות ונהג כפושע מלחמה. למה לא יזדהה בשמו ויספר על מעשיו למפקדיו ולמצ"ח? כדי שחובבי "שוברים שתיקה" יגידו עליו שהוא "גיבור"?

7. ארגון "שוברים שתיקה" לא מעוניין בתיקון אתי, מוסרי או משפטי של התנהלות צה"ל. הסיפורים שלו לא מאפשרים לקיים תהליכי תיקון אתי, מוסרי או משפטי. הכוונה ברורה: תיקונים כאלה יפריעו לתהליך הדמוניזציה של צה"ל שהארגון מעוניין לקיים. לשיטתו, מוטב שלא יהיו תיקונים, אלא שיהיה צה"ל דמוני. אמנם תיקונים יכלו לעזור לפלסטינים בשגרת חייהם, במידת מה, אבל זה לא מה שמעניין את "שוברים שתיקה". הם בעסקי פוליטיקה על בסיס דמוניזציה.

8. ארגון שמאל רשאי להופיע בצה"ל ובבתי ספר ככל שהמסגרות הממלכתיות הללו מעוניינות להציג בפני החיילים או התלמידים את קשת הדעות של החברה הישראלית. אילו "שוברים שתיקה" היה ארגון שמאל, כדוגמת מפלגה מן השמאל, היה יכול גם הוא להופיע בתור שכזה.

9. אלא שארגון "שוברים שתיקה" הוא ארגון בעל מטרה כפולה: להטיף ליציאת ישראל מן השטחים (לגיטימי) ולבצע דמוניזציה של צה"ל (לא לגיטימי). ארגון לדמוניזציה של צה"ל לא רשאי להופיע בצה"ל וגם לא בבתי הספר.

10. ארגון "שוברים שתיקה", ארגון לדמוניזציה של צה"ל, הוא ארגון לא מוסרי בעליל, הוא ארגון שולל.