נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר מבקר את הרשויות שאינן אוכפות את פסיקת בג"צ נגד משחקי כדורגל בהר הבית. בנוסף טוען שמגר שההכרה של בג"צ בזכויות היהודים בהר הבית תלויה בהחלטת הרבנות הראשית.
בראיון שהעניק לעיתונאי ארנון סגל לרגל צאת ספרו "תם ולא נשלם" מתרעם שמגר על פעילי ההר ששיחקו כדורגל ברחבת בית המשפט העליון במחאה על כך שהמדינה מאפשרת משחקי כדורגל של ערבים בהר הבית. לדברי שמגר "אדם יכול להיות סבור שאסור לשחק כדורגל בהר הבית, ועדיין לא ראוי לבזות את בית המשפט". בנוסף, טוען שמגר, "מכיוון שקיימת כבר פסיקת בג"ץ האוסרת משחקי כדורגל ברוב שטח ההר, המחאה צריכה להיות מופנית כלפי מי שאמון על אכיפת צו בג"ץ, ולא כלפי בית המשפט".
שמגר טוען גם שאיסור התפילה בהר הבית לא יעמוד במבחן בג"צ. "חופש הביטוי והפולחן חל על כל אדם. אם יבואו אנשים דתיים ויתהו למה לא מניחים להם לקיים פולחן – בוודאי שבית המשפט יתערב" משיב שמגר בתשובה לשאלה מדוע יהודים נעצרים בכוח כאשר הם מתפללים בהר הבית.
עוד באתר:
עם זאת שמגר מעיר שפסיקת בג"צ בהר הבית מושפעת מעמדת הרבנות הראשית שעד היום לא התירה תפילת יהודים בהר הבית. "העניין הוא שבג"ץ הסתמך על פסיקת הרבנים הראשיים, שמבחינת קדושת המקום הציבו איסורים על עצם העלייה. כל עוד זו עמדת הרבנים הראשיים של מדינת ישראל – זו פסיקת בג"ץ. אם תהיה עמדה אחרת, אני בטוח שהפסיקה תשתנה".
שמגר זכה להיכנס להר הבית בתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי יחד עם משה דיין. "הכניסה לעיר העתיקה ולהר הבית גרמה לי התרגשות עזה", מתאר שמגר בספרו. שם הוא מספר גם ""הבחנתי לפתע בדגל כחול־לבן מתנוסס מעל כיפת הסלע. הדבר היה מנוגד לתפיסתי האישית והמקצועית ביחס למקומות קדושים. הסבתי את תשומת לבו של דיין למחזה, והוא הורה מיד להסיר את הדגל"
הדגל שקופל אז לא הוחזר עד היום. האם לדעתך הר הבית הוא אתר מוסלמי בלבד? "המקום, קדוש ככל שיהיה לנו היהודים, שימש בעת שחרור העיר כמקום תפילה מוסלמי. אני באמת סברתי שיש להתייחס בכבוד למסגדים".
אבל לא צריך להניף דגל ישראל בהר הבית? "לא במסגד".
ובנקודה אחרת? "אינני יודע. אם באיזשהו מקום אחר שם יקימו עמוד, תורן, ויניפו עליו דגל – לא לגבי זה התעוררה התנגדותי. כשעל המסגד עצמו הניפו דגל, אני ראיתי את הדבר הזה כפסול. אנחנו לא כובשים מסגדים".
בכמה מקומות בספרו מדגיש שמגר את רגישותו הרבה למקומות הקדושים לכל הדתות. מספר סגל במקור ראשון ושואל את שמגר שאלות בענין.
התחושה בקרב יהודים לא מעטים היא שהמדינה דואגת לחופש הפולחן של כל הדתות – מלבד זה שלהם. "זה לא נכון", הוא קובע. "בית המשפט שוקד על כבודו של מקום קדוש ליהודים בדיוק כמו שהוא עושה כשמדובר על מקום קדוש לאחרים".
היום יהודים שמתפללים או משתחווים בהר הבית נעצרים בכוח, והמשטרה טוענת שהיא מסתמכת על פסקי בית המשפט. "חופש הביטוי והפולחן חל על כל אדם. אם יבואו אנשים דתיים ויתהו למה לא מניחים להם לקיים פולחן – בוודאי שבית המשפט יתערב. אין אפליה לרעה של יהודי דתי בקיום הדת שלו. כשאני דוגל בכך שהמדינה הזו, מדינה דמוקרטית כפי שהיא מצהירה, תשמור על חופש הדת של כל הדתות האחרות – אני לא מוציא את היהודים מן הכלל.
"העניין הוא שבג"ץ הסתמך על פסיקת הרבנים הראשיים, שמבחינת קדושת המקום הציבו איסורים על עצם העלייה. כל עוד זו עמדת הרבנים הראשיים של מדינת ישראל – זו פסיקת בג"ץ. אם תהיה עמדה אחרת, אני בטוח שהפסיקה תשתנה".
נזכיר כי לפי דעת רוב פוסקי דורינו, העליה להר הבית בזמן הזה אסורה.
