מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – כשרות בלבד ובית אוכל הפתוח בשבת), התשע"ו– 2015 של חבר הכנסת אלעזר שטרן.
ההצעה ביקשה לקבוע רשימת שיקולים, כגון הצגת מופעים ועריכת טקסים בבית האוכל, שלא ישקלו בהחלטת נותן הכשרות בבואו לתת תעודת הכשר. עוד מוצע לקבוע כי פתיחת בית האוכל בשבת ובמועדי ישראל לא יהווה שיקול כאמור ובלבד שיתקיימו התנאים המצטברים המפורטים בהצעת החוק.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983, קובע כי "במתן תעודת הכשר יתחשב הרב בדיני הכשרות בלבד". מאחר שהגדרת המונח "דיני כשרות" אינה ברורה, בפועל נמתח הגבול, וכתוצאה מכך, נשקלים שיקולים אשר אינם קשורים לכשרות המזון המוגש או הנמכר במקום, כגון: הצגת מופעים לא צנועים במקום, עריכת טקסים לא לפי ההלכה היהודית ועוד.
עוד באתר:
הצעת התיקון באה לקבוע כי תעודת ההכשר תינתן לבית אוכל בהתחשב אך ורק במידת כשרותו של המזון, ברוח פסיקתו של בית המשפט העליון. לגבי פתיחת בית האוכל בשבת, מוצעים סייגים הלכתיים אשר מקובלים כיום ברשויות מקומיות באזור הצפון כך שתעודת ההכשר תתייחס לימי החול ובלבד".
ח"כ שטרן אמר בעת הבאת החוק למליאה כי "הכשרות משמשת היום להונאה, על הגב של סמכות לתת תעודת כשרות, מעמיסים עוד כל מיני דברים שיש לו אינטרס בהם, שבינם לבין כשרות אין כלום. יש רבנים מטעם הרבנות הראשית שנותנים כשרות למקומות שפתוחים בשבת, כמו למשל בבתי מלון. כל הכוח שהמדינה נתנה למוסדות שנותנים שירותי דת למדינה, במקום לקרב אנשים ליהדות הם מרחיקים אותם".
שר הדתות דוד אזולאי אמר בתגובה: "תעודת כשרות אינה חובה למי שאינו מעוניין בכך. אם בעל עסק כן רוצה תעודת כשרות, עליו לעמוד בתנאים שנקבעו בחוק. בעבר הרבנות ניסתה לבחון באופן מעשי את האפשרות להשתמש בשבת בכלים חלופיים אבל הניסיון הוכיח שיש קושי לבצע את זה ולהפריד בין כלים של יום חול לבין כלים של שבת".
כאמור, ההצעה שביקשה להעניק כשרות לחנויות הפתוחות בשבת, נדחתה ברוב קולות. 36 חכי"ם תמכו ו – 43 התנגדו.
