"שיתוף הפעולה הכלכלי רחב-היריעה שלנו משגשג ואיתן מאוד, ואולי חזק יותר מקשרינו עם כל מדינה שלישית שהיא", אמר השגריר. בהביאו דוגמאות ליחסים המיוחדים אלה, הוא ציין את ההסכם המועיל לשני הצדדים בדבר הכרה הדדית בתקני ייצור (ACAA) של מוצרים פרמצבטיים, המקל על כניסת מוצרים ישראליים אל שוק האיחוד האירופי. בנוסף לכך, לבקשת ישראל, השתמש האיחוד האירופי בסמינרים טכניים ובתכניות תאומוּת (twinning) כדי לעזור לישראל לנצל את הניסיון ואת שיטות העבודה המיטביות הקיימים באירופה בתחומים כמו תחבורה, איכות סביבה, אבטחת נתונים, חקלאות וסטטיסטיקה.
בתחום המחקר, ישראל משתתפת ב-Horizon 2020, תכנית המו"פ של האיחוד האירופי, וכבר חתמה על 240 הסכמי מענקים בשווי המתקרב ל-155 מיליארד אירו. במסגרת תכנית המסגרת הקודמת למחקר – FP7 – קיבלה ישראל 1.6 ש"ח על כל שקל שתרמה מכספה לתקציב התכנית. זאת ועוד: "הסכם השמים הפתוחים" משנת 2013 כבר הוזיל את מחירי הטיסות, הגדיל את מספר הטיסות ויותר מהכפיל את מספר היעדים באיחוד האירופי עבור חברות תעופה הטסות מישראל.
בהתייחס לעתיד, אמר השגריר פאבורג-אנדרסן כי "קיים מכנה משותף לאיחוד האירופי, לממשלת ישראל ולקהילת העסקים הישראלית: כולנו מעוניינים לעודד את פתיחת השוק הישראלי על מנת להגביר תחרות, לייעל תהליכים עסקיים ובכך גם לתרום להפחתת יוקר המחיה".
עוד באתר:
"בהקשר זה, הרשו לי להדגיש כי האיחוד האירופי תומך ומברך על ההמלצות שהוצעו על ידי 'ועדת לנג' בתחום הרפורמות בשוק המוצרים", אמר השגריר. "למעשה, לבקשת משרד הכלכלה והתעשייה, אנחנו מממנים שורה של ימי עיון בנושא שיטות עבודה מיטביות בהתנהלות השוק הפנימי של האיחוד האירופי, לרבות נהלי יבוא, תקנים ואכיפה, כדי לסייע בקידום תהליך הרפורמה המקיף הזה בישראל".
בהתייחס לסקר שפרסם לאחרונה ה-OECD על כלכלת ישראל, ציין השגריר כי פער הפריון בין ישראל ל-12 מדינות ה-OECD המובילות בתחום גדל, וכי גורם מפתח להפחתת הפער הזה הוא חשיפה רבה יותר של המשק הישראלי ליבוא מתחרה. גורם מרכזי בפער הפריון הזה הוא מגזר השירותים, שלגביו המליץ ה-OECD שישראל "תבחן מחדש את התקנות הרבות המצרות את צעדיהם של נותני שירותים זרים הפועלים בישראל" וכן "תעודד כניסת מתחרים חדשים".
