כתר ארם צובא הוא אחד מכתבי היד החשובים ביותר של התנ"ך אי פעם, אך פעמיים היה בסכנת אובדן. הספר נשדד לפני כאלף שנה ע"י השלטון הצלבני והועבר למצרים. במאה ה-12 נרכש בהון עתק ע"י הקהילה היהודית בקהיר ומשם נדד במאה ה-14 לחאלב (סוריה) . לפני קום המדינה נעלם לאחר פרעות שביצע המון מוסת בחאלב שבסוריה נגד הקהילה היהודית במקום.
כעת, 57 שנים אחרי שהובא לארץ במבצע חשאי שארך כחצי שנה, אונסק"ו הכיר בכתב היד הידוע כתנ"ך הראשון בעולם הכרוך כספר כפריט ייחודי ובעל מאפיינים אוניברסאליים יוצאים מן הכלל. הכתר שהופקד כהקדש לידי מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח של יד יצחק בן-צבי, מוצג כיום במוזיאון ישראל בשיתוף פעולה בין שני המוסדות. זהו המוצג השני במוזיאון ישראל הזוכה להיכנס לרשימה היוקרתית של האו"ם.
במשך מאות שנים ריתק כתר ארם צובא דורות של יהודים בכל העולם. מאז כתיבתו בשנת 930 לספירה נחשב הספר לכתב היד החשוב והמדויק ביותר בעולם התנ"ך ולמעשה, לספר התנ"ך הכרוך הראשון שנוצר. כעת זוכה הכתר להכרה עולמית מיוחדת בחשיבותו: ארגון החינוך של האו"ם החליט להכיר בו כנכס תרבות בינ"ל.
עוד באתר:
בין היתר, ידוע הכתר ככתב היד אשר גם הרמב"ם עשה בו שימוש לצורך כתיבת הלכותיו. הכתר ידוע לא רק בשל חשיבותו האדירה, אלא גם בשל הדרמה והמסתורין הסובבים אותו. פעמיים היה הספר בסכנה, פעם אחת כשנשדד מבית כנסת בירושלים במאה ה-11 ע"י השלטון הצלבני והועבר למצרים, שם רכשה אותו מאוחר יותר הקהילה היהודית תמורת הון עתק, ופעם נוספת בפרעות שביצע אספסוף בבית הכנסת העתיק בחאלב שבסוריה ב-1947. פרעות אלה הסתיימו בשריפת בית הכנסת ובהיעלמותו המסתורית של הכתר למשך עשור.
בתחילה חשבו כי הכתר עצמו נשרף בפרעות, אך גורלו המשיך לרתק יהודים רבים מסביב לעולם. כמה חודשים לאחר הפרעות גילו עולים מחאלב ליצחק בן צבי כי הכתר לא נשרף ולא אבד, אלא הוא עדיין קיים במסתור בחאלב והקהילה היהודית הפיצה שמועות על אובדנו על מנת שלא יחפשו אותו. רק בשנת 1957, לאחר מספר ניסיונות כושלים, הוברח כתב היד החשוב לישראל במבצע חשאי.
מאז שהוסתר אבדו דפים מהספר וכיום יש בידינו רק 295 דפים מתוך 487 שהיו בספר השלם. הכתר נמצא באפוטרופסות מכון בן-צבי של יד יצחק בן-צבי. במשך 7 שנים עבר הכתר תהליכי שימור ושיקום מקיפים במעבדות מוזיאון ישראל וכעת הוא מוצג לציבור בהיכל הספר במוזיאון ישראל.
בעקבות ההכרה עליה הכריז אונסק"ו, תיעוד של הספר ייכלל במאגר "זיכרון עולם" של אונסק"ו בו ניתן למצוא נכסי תרבות בינלאומיים ובעלי מאפיינים יוצאי דופן, כהגדרת הארגון. בין היתר, מאגר "זיכרון עולם" של אונסק"ו נוסד בשנת 1995 והוא כולל כ-300 פריטים ואוספים נבחרים וייחודיים מרחבי העולם.
זהו המוצג השני במוזיאון ישראל, ירושלים הזוכה להיכנס לרשימה היוקרתית. לפני כשנה זכה לראשונה "כתב יד רוטשילד" להיכלל ברשימה היוקרתית. אז זו היתה הפעם הראשונה בה זכו מוסדות ישראלים – מוזיאון ישראל ו"דפי העדות" של יד ושם להיכלל במאגר. הזוכים בתואר זה מהווים חלק מאוסף המורשת התיעודית העולמית.
