פורים מתקרב, והמהדרין נמצאים בשיא החיפושים אחר בקבוק היין שיפאר את שולחנם בחג הפורים. בכל חג מציעים חנויות היין את מיטב מרכולתיהם, המבחר גדול והיין משובח אך ביין, כידוע, כל אחד וטעמו שלו וכל אחד ובחירותיו האישיות.
היין הישראלי מהווה חלק היסטורי ביהדות עוד מימי התנ"ך. הגפן מהווה חלק משבעת המינים שנחשבו לעילית שבפירות. בישראל עם השנים התפתחו יקבים ששמם הלך לפניהם. כיום, גם במדינות נחשבות, צורכים את היין הישראלי שאיכותו מופקת בין היתר בשל תנאי הגידול הנוחים הקיימים במדינה בכלל ובצפון הארץ בפרט.
מיליוני בקבוקים נצרכים מידי שנה בישראל. חלקם לייצוא מקומי וחלקם לייצוא במדינות העולם. זאת במקביל למיליוני בקבוקים נוספים המיובאים ממדינות העולם לישראל. עם זאת, הצריכה על פי ליטרים לנפש, נחשבת בישראל לנמוכה משמעותית ממדינות אירופה. כך לדוגמה, בישראל הצריכה עומדת על כשבעה ליטרים בשנה בעוד שבאירופה – בה קיימות מדינות בעלות תרבות שתיה רחבה יותר – המדד עומד על כ-60 ליטר בשנה.
עוד באתר:
בישראל עד סוף שנות השמונים, לא הייתה תרבות שתיית יין איכותי אלא בעיקר יין מאיכות נמוכה. בשנות ה-90, עם פתיחת שוק הייבוא, נחשפו תושבי המדינה לאיכויות היין השונות ובכך היקבים המקומיים החלו לייצר יין משובח יותר בכדי להתחרות במייבאים.
העובדה כי שוק היין מתרחב משנה לשנה, העלתה את רמת הצריכה בקרב ישראלים באחוזים ניכרים. על פי הסטטיסטיקות, רמת צריכת היין, עלתה בחמש השנים האחרונות בכ-50%. כיום הצריכה נמדדת בקרוב ל-7 ליטרים לנפש.
על פי נתוני מדד נילסן, שוק היין הישראלי העיקרי מתחלק בין יקבי כרמל הוותיקים (40%), יקבי ברקן (15%), יקב טפרברג (13%), ויקבי רמת הגולן הצעירים יחסית (8%). 12% נוספים מתחלקים בין היקבים המסחריים הקטנים יותר: בנימינה, תשבי, סגל ודלתון, רקנאטי ותבור מסחה. שתים עשרה האחוזים הנותרים מתחלקים בין יותר מ-200 יקבי בוטיק.
