מרתון חקיקה? תזכיר חוק ממשלתי – הבטחת הכנסה לאברכים נשלח ממשרד האוצר לעיון הח"כים: בעוד חברי הכנסת של יהדות התורה, ישראל אייכלר ויעקב ליצמן מציבים אולטימטום בנושאי החקיקה הרפורמית, ובהמשך למכתבו של ח"כ מוזס וסיעת יהדות התורה בנוגע לקידום סעיפי ההסכם הקואליציוני, בהנהלת הקואליציה מקדמים את החוקים מתוך רצון להעביר לפחות את חוק הבטחת הכנסה לאברכים לפני תום מושב החורף של הכנסת ובכך לרצות את החרדים.
כזכור חברי הכנסת איימו כי לא יתמכו בהצעות חוק של הקואליציה אם לא יקודמו סעיפי ההסכם הקואליציוני שנחתמו. השבוע נשלחה טיוטת תזכיר חוק ממשלתית בנוגע לחוק הבטחת הכנסה לחרדים לעיונם של חברי הכנסת החרדים והגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר.
חברי הכנסת של דגל התורה הגישו הצעת חוק פרטית בנושא ועוררו התרעמות מצד חברי כנסת בש"ס ובאגודת ישראל, לדבריהם, "הצעת חוק שעלותה כמאות מיליוני שקלים, עוברת רק בזכות כך שהיא מעוגנת בהסכמים קואליציוניים (ש"ס ויהדות התורה), כך שהצעה זו אינה יכולה לעבור כהצעה פרטית אלא כהצעת חוק ממשלתית".
עוד באתר:
כאמור, משרד האוצר שיגר בימים האחרונים, תזכיר חוק לחברי הכנסת החרדים והגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר, ולאחר קבלת הערות, החוק יובא לאישור בממשלה.
על פי תזכיר החוק "מטרתו להפעיל מערך סיוע כלכלי ללומדי תורה נזקקים וזאת מתוך הכרה בכך שלימודי התורה מהווים ערך מרכזי עבור העם היהודי", תקציב הסיוע הניתן ללומדי תורה מכוח חוק זה לא יעלה על 100 מיליון ש"ח לשנה.
מטרת חוק זה לסייע כלכלית ללומדי תורה נזקקים מתוך הכרה בתרומתו של עולם לימוד התורה לשימור העם היהודי, מקורותיו ההיסטוריים ועתידו הרוחני בארץ ובעולם.
על פי הצעת החוק "הכנסה מירבית מותרת" – הכנסה מעבודה שלא עולה על סך של 1,200 שקלים חדשים לחודש;
"הכנסה מעבודה" מוגדרת לפי – הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, למעט תמיכה הניתנת ללומד תורה מהכולל ולרבות- (1) כל גמלה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, למעט קצבת ילדים לפי סימן ב' בפרק ד' לחוק הביטוח לאומי ולמעט קצבה לילד נכה לפי פרק ט' לחוק הביטוח לאומי. (2) גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980. (3) מלגת לימוד או שכר המשתלמת ללומד תורה בשל היותו חוקר במכון למחקר תורני;
על פי הצעת החוק, תוקם "ועדת היגוי" – ועדה במשרד החינוך המורכבת מנציג משרד החינוך שישמש יו"ר הועדה ונציג משרד האוצר.
הזכאים הינם "לומד תורה" – שפירושם: אזרח ישראל, או תושב קבע הלומד בכולל יום שלם, או בשני חצאי יום בשני כוללים שונים בהיקף שעות לימוד שלא יפחת מהיקף הלימודים המוגדר במבחן התמיכה של משרד החינוך לחלוקת כספים לצורך תמיכה במוסדות תורניים – לימוד ופעולות.
קריטריונים לזכאות: לומד תורה שמתקיימים לגביו כל התנאים הבאים יהיה זכאי להגיש בקשה לקבלת סיוע כלכלי לוועדת ההיגוי:
(1) בחזקתו שלושה ילדים לפחות עד גיל 18.
(2) אין ללומד תורה, לבת זוגו או ילדיו, בשנה שקדמה למועד הגשת הבקשה לקבלת סיוע כלכלי:
(1) דירה, למעט דירת מגורים;
(2) קרקע שערכה עולה על 36,000 שקלים חדשים;
(3) עסק, לרבות שותפות בעסק או מניות בחברה;
(4) בעלות על רכב, למעט קטנוע עד 50 סמ"ק. בסעיף זה, "בעלות על רכב" – לרבות מי שנוהג ברכב מנהג בעלים אף אם אינו רשום כבעליו.
(3) לומד התורה ובת זוגו אינם עובדים או שהכנסתם המשותפת מעבודה היא מתחת להכנסה המרבית המותרת.
סכום הסיוע החודשי שישתלם ללומד התורה יעמוד לכל היותר על 1,040 שקלים חדשים. סכום הסיוע הכלכלי ללומד תורה ישתנה בהתאם למספר הזכאים מידי חודש, לצורך עמידה במגבלת התקציב השנתי.
