טור על פור: מחשבות אחרי המגילה

פורים. על שום מה? איזה שום ואיזה דבר. ואולי הדבר שעושה את פורים זה אי-היגיון בכל דבר.

אבל הימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור- ולכן חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא… רגע, רגע… אנחנו אחרי המגילה אז הדעה עדיין צלולה ולכן אני זוכר שהשורה הזאת שייכת לחג-אחר (ואם יש משהו אחד שיכול לקלקל את השמחה בפורים זה המחשבה על הניקיונות הכפייתיים לפסח שמתחילים מיד אחרי הסרת המסכות).

אז מה זה אומר פורים? אה, על שם הפור. הוא הגורל. לא שזה אומר היום משהו להרבה אנשים ובכלל, למה לא לקרוא לזה בשם אחר? מה היה רע ביום ונהפוך הוא? או יום ה-"הוא-הא מה קרה- המן אכל אותה"?, לא טוב.

עוד באתר:

יש לנו הקלטה

הישר מהקבינט: נתניהו ודרעי בשיחת חיזוק

יוסי חיים

במסיבת עיתונאים

ראה"מ נתניהו מזהיר: "איראן מתכננת טילים לניו יורק". צפו

אלי יעקובוביץ

סוגייה כואבת

"תושבים זועקים לעזרה": המגיש לא ויתר לראש עיריית ב"ב

אבי מימרן

צפו

"אמא": צילמו באזעקות וספגו פגיעה ישירה

פנחס בן זיו

אבל פורים לא אומר כלום לרוב האנשים. צריך לקרוא את המגילה פעמיים כדי להבין מה משמעות המילה פור- וזה בכלל משהו שקשור בהגרלות עם סיכוי זכיה נמוך יותר מחיש-גד אבל עם הרבה פרסים. ועם אחד שיש לו שם לא משהו, המן, ואין לו שם משפחה, אבל כולם קוראים לו הרשע. ואם זה באמת המשפחה שלו- בוא נגיד שהגורל שלו די נקבע מראש. כלומר- שהוא עלול לאבד אותו ולא בגלל דעאש. אבל אם נעזוב את המן- אפילו שלצערנו הוא לא ממש עוזב אותנו- צריך להבין מה בכלל הביא את המן להפיל את הקוביות שלו ולבחור תאריך בחודש אדר לעשות צרות ליהודים? התשובה- עצבים. כעס. גאווה. שחצנות. כבוד. ואולי אפילו שעמום.

במגילה מסופר שהמן עלה לגדולה בלי סיבה מיוחדת. אחר כך מסופר שהוא חטף קריזה על מרדכי היהודי רק בגלל שלא היה מוכן להתכופף לפניו ולתת לו כבוד ובמקום להלשין עליו לאו"ם הוא החליט להעלים אותו ואת כל העם שלו. הייתי אומר שלהמן היו הרבה יותר בעיות בחיים מאשר השם שלו- אבל את זה נשאיר לאלה שהתחפשו לפסיכולוגים. הגורל שעשה המן- מוכיח שאפילו את התאריך שבו יתנקם במרדכי ובכל עמו הוא לא יכול היה לבחור. הוא העדיף משהו אקראי. לא קבוע מראש. אפילו לא קבוע מאחשווראש. המן מסמל בעיני את האקראיות והזמניות, את ההיטפלות הילדותית ולא רק בפורים לדברים קטנים ולא חשובים ולהפגנת כוח מוגזמת בגללם באופן קיצוני כל-כך שצריך לצום כמה ימים ולעשות שתי משתאות כדי לסכל את מזימותיו הזדוניות.

ליהודים אין צורך בהטלת פור ובגורל אקראי. להבדיל מהמן- מרדכי עלה לגדולה בגלל שהציל את חייו של המלך והשתמש בתכסיסים של מרגלים כדי לשתול מרגלת חכמה בארמון ולהציל את ההמון. וכל זה בתוך כמה פרקים ועם סיפור מסגרת מעניין.

ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר. כן, כן, פורים זה יקר. תחפושות, משלוחי מנות רבים- אז מה הפלא שבסוף צריך גם מתנות לאביונים? אבל אם מבינים באמת את המהות של פורים- הרי שההיסטוריה של עמנו בהתמודדות עם רשעים פרסים- הוכיחה שהגורל ניתן לשינוי וגזירות רעות אפשר להפוך בכמה מהלכים פשוטים- שבסיסם משתה הגורם גם למי שחושב שהוא על הסוס לאבד את הזהירות ואם הוא רשע אז בהמשך גם את הראש…

ימי הפורים בערי הפרזות ובתאומות של שושן (גילוי נאות: לכותב שורות אלה יש עוד יום אחד להתכונן לפורים בנוסח ירושלמי שמתחיל רגע אחרי שהתושב האחרון בב"ב כבר יודע להבדיל בין ארור המן לברוך הגבר)- הם למעשה ימים של שמחה פשוטה בלי סיבה וגם בלי עיכובים- כי כמו שנאמר בסוכות "זמן שמחתנו" ובפסח ושמחת בחגך- כל מה שצריך זה לשכוח מכל ההבדלים שצריך לדעת להבדיל ביניהם כל השנה- ולא להתבלבל כשבפסוק אחד נאמר במגילה שהימים האלה נזכרים ונעשים ומצד שני צריך לשתות ולשמוח עד ששוכחים שהרשע הפיל פור על תאריך מחיית כל היהודים.

כי השמחה הכי פשוטה ואמיתית- היא פשוט לשמוח על עצם קיומו של העם היהודי שבניצחונו על המן ותוכניותיו המרושעות- הוכיח לכולם שהוא ממש לא מפוזר ומפורד בין העמים ולפיכך אין מצב להיפטר ממנו בעסקה כלכלית עם שליט לא ממש חכם, אלא אומה חזקה באמונה ברווח והצלה שיבוא לה ממקום אחר- הוא אותו גורל מיוחד השמור ליהודים בלבד- שינצח את כל ההגרלות, יקח את כל הפרסים בהם זכה המן- ויראה להם איך מנצחים מלחמה ביום אחד ונחים ושמחים ביום שאחריו.

ואם הצלחתם לקרוא את כל המחשבות שלי על פורים רגע אחרי המגילה או במהלך ההכנות למצוות היום וסעודת פורים מחר- אז זה המקום לאחל למי שלא החסיר אף שורה ולא יצא דחוף בדבר המלך באמצע הקריאה- שמחת פורים שלמה ונהפוך הוא כמו שצריך- ושהפור של המן יהפוך לזיכרון רחוק אחרי משתה פורים מוצלח עד דלא ידע מה שקרא פה- ויחזור לקריאה נוספת בשושן פורים או כדי להיזכר בימי הפורים שהשפעת שמחתם תלך ותתרחק כל שיתקרבו הניקיונות הבלתי נגמרים לפסח…

פורים שמח!