הישג: החלטות הממשלה ואתר 'המעטפה' יונגשו לציבור

הישג לוועדת השקיפות: החלטות ממשלה שהוסתרו מהציבור יפורסמו לראשונה • מ"מ מזכיר הממשלה אריה זהר הסכים בדיון בוועדת השקיפות לפרסם את החלטות ממשלה המתקבלות בהתאם לסעיף 19ב' לתקנון הממשלה, שאפשרו לממשלה להעביר החלטות ללא הצבעה

איתי גדסי

י"ח באדר ב׳ תשע"ו, 28/03/16 20:05 עודכן: 31/10/24 17:22

א+

א-

ישיבת ממשלה סין ראש הממשלה בנימין נתניהו בועדת שרים בנושא שיתוף הפעולה עם סין במשרד רוהמ צילום חיים צח לע"מ photo by Haim Zach/ GPO

היום (שני) התקיים דיון בוועדת השקיפות בנושא "הסתרת הליך קבלת ההחלטות הממשלתי מהציבור: השקפת 'המעטפה' וחיזוק הפיקוח הציבורי". במהלך הדיון התחייב מ"מ מזכיר הממשלה אריה זוהר לפרסם לראשונה את החלטות הממשלה שמתקבלות באמצעות אתר "המעטפה" ללא דיון ואמר: "כמו שעולה סדר היום של הממשלה יעלו הצעות שעלו במסגרת 19 ב' עם דברי ההסבר". סעיף 19ב' לתקנון הממשלה מאפשר לשלוח לחברי הממשלה החלטות מחוץ להליך המסודר של ישיבות הממשלה, ואלו מתקבלות ללא דיון או הצבעה, כל עוד אף שר לא הביע התנגדות.

יו"ר הוועדה ח"כ שפיר פתחה את הדיון ואמרה כי "למרות שברור לכל ששקיפות היא כלי מרכזי למניעת שחיתות, הממשלה נגררת מאחור ולא מפנימה את השינויים התרבותיים והטכנולוגיים של תקופתנו והדרישה הציבורית לחשיפת מידע על אופן קבלת ההחלטות לגבי חיינו פה. באמצעות אתר "המעטפה" שרי הממשלה מאשרים כל שבוע החלטות הרחק מעין הציבור. הציבור נחשף לחלק מההחלטות רק שבועיים לאחר שכבר התקבלו, ורואה את סדר היום ברגע האחרון, מבלי שתהיה לו אפשרות להשפיע באמת על ההחלטה. ולמי כן יש אפשרות כזו? למקושרים לשלטון, למחוברים, לבעלי ההון או בעלי הכוח שיש להם גישה למקבלי ההחלטות. באופן הזה התקבלו החלטות כמו למשל העסקה ללא מכרז במעון ראש הממשלה ע"י מינוי אישי של בנימין נתניהו, והועברו עשרות מיליוני שקלים למוסדות חינוך לא מפוקחים, הפקיעו סמכויות מהכנסת ועוד. כל עוד אין סייג בטחוני, על הממשלה לחשוף את החלטותיה ואת אופן ההצבעה של שריה, ולהבין ששיתוף הציבור – מעבר לחובה הבסיסית כלפי האזרחים – רק ייעל וישפר את עבודתה"

אריה זוהר הוסיף כי "יש במדינת ישראל – בכל הרבדים ובכל המסגרות – תרבות של "הרגע האחרון". מזכירות הממשלה יודעת את סדר היום של הממשלה לפעמים ביום רביעי בחצות. אנחנו בעד שקיפות אבל אנחנו נלחמים בעובדה שיש היום את האמצעים הדיגיטליים בהם בלחיצת כפתור אפשר להעביר מידע מקצה אחד של העולם לקצה השני. כי זה לא נותן לשרים זמן לקבל את ההחלטה."

ליאור נתן סגן המזכיר אמר כי "השאלה אם אנחנו רוצים שאנשים ידברו לפרוטוקול או שהדיון יהיה כנה או אמיתי. אנשים אמרו לי באופן אישי שאם הם היו יודעים שהדברים שנאמרו יפורסמו לציבור באופן מלא הם היו מדברים אחרת." יחד עם זאת הוסיף נתן בהמשך: "התקנון אומר שמי שמוסמך לדבר הזה הוא מזכיר הממשלה. כאשר ימונה, נעשה ישיבה איתו והדברים האלו יעלו."

על כך השיבה יו"ר הוועדה: "פה אנחנו חלוקים. אם נבחרי ציבור ידעו שהציבור בוחן את ההחלטות שלהם, הם ימנעו מלעשות משהו נגד ההבטחות שלהן לציבור, והסיכוי הסביר הוא שיקבלו החלטות יותר טובות למען הציבור״.

תומר אביטל יוזם את 100 ימים של שקיפות הוסיף: "כעיתונאי אני צריך "לשלם" בסיקור חיובי למי שנותן לי את הגישה. אין שום סיבה שמידע לא יפורסם מלבד כמובן כל מה שעלול לפגוע בביטחון המדינה."

ניר הירשמן ששימש יועצו של השר לשעבר מיקי איתן: "יש כאן סחר מחר – הם אומרים לעיתונאי 'אני אתן לך אבל אתה תתן לי משהו בתמורה' – למה שהכתב יצטרך לתת משהו בתמורה? תפקידו לסקר את פעולות הממשלה כפי שהן. אין סיבה שבעולם שלא לפתוח את זה, לא ביטחונית ולא מהותית."