התור שהשתרך מחוץ לחדר האחות הממיינת בחדר המיון של בית החולים שערי צדק, כבר היווה בבואה ל'קבלת הפנים' במיון עצמו. פילסנו את דרכנו ל'ביקור בהפתעה' בחדר המיון על מנת לעמוד מקרוב אחר התנהלות חדרי המיון בישראל. לא תיאמנו עם איש את בואנו, וזאת על מנת שנוכל להתרשם באופן בלתי אמצעי מהתנהלות חדרי המיון, שמהווים לרוב, התחנה הראשונה, ואף המרכזית, בבתי החולים בישראל.
בפתח כל חדר מיון, מוצב חדרה של האחות הממיינת. בטריאז', נערך שלב התשאול הראשוני וההערכה הראשונית לחשיבות האירוע הרפואי, אז 'ממוין' החולה אל הרופא והטיפול הרלוונטי. כבר בשלב זה יתוודעו החולים לכך שהם מועמדים לאשפוז, אחרים יקבלו הפניה לצילומי ובדיקות הדמיה או בדיקות מעבדה, אבל זוהי התחנה הראשונית, עליה לא תוכלו לפסוח, אלא אם הגעתם במצב מורכב – אז תופנו לחדר הטראומה או לטיפול מיידי במיון.
הגענו בערבו של אחד מימות השבוע החולף. היה זה יום שיגרתי בירושלים, ללא כל אירועים חריגים. כפי שכבר הזכרנו, תור הממתינים במיון, השתרך עד מחוץ לחדר ההמתנה. בחדר ההמתנה לאחות, לא היו כסאות ריקים. אחת למספר דקות הוזמן אחר כבוד מטופל אל האחות שהחליטה על המשך הטיפול.
עוד באתר:
שהינו בחדר המיון בשערי צדק קרוב לשעתיים. ראינו אנשים שנאלצו להמתין זמן ממושך לבדיקת האחות הממיינת. לעיתים כשעה ואולי יותר. רק אח"כ הם מתחילים את ה'סיבוב'. החולים ה'בעייתים' יותר מבחינה רפואית, יופנו לקבלת מיטה, במידה שישנה פנויה. האחרים, ייאלצו להמתין כשהם ישובים על כיסא בהמתנה לבדיקות השונות.
כשנכנסנו למיון עצמו, ריצת אנשי הצוות וההתרחשות מעייפת כבר בשלב הראשוני. על מיטות שנפרשו במסדרון שמסביב לדלפקים ובמבואות, שכבו להם חולים חלקם קשישים ואף צעירים, חלקם עירומים למחצה, ללא וילון או כל אמצעי הסתרה אחר. פניהם דיברו וסיפרו על המצוקה בה הם שרויים. אנשי הצוות, יודגש, עשו מלאכתם נאמנה, אולם ידיהם היו מלאות בעבודה, והמיון לא היה מסוגל להכיל את כולם בחדרי הבדיקות והחדרונים המוסתרים בווילונות.
על פי התפיסה הטיפולית של בית החולים שערי צדק, לא מעבירים מטופל לאשפוז טרם התפנתה מיטה במחלקה הרלוונטית, ולכן לעיתים מטופלים שוהים במחלקה לרפואה דחופה מעבר לזמן הנדרש, זה כנראה גם מה שיוצר את העומס הרב במיון. כשראינו חולים שיכולנו להפריע את מנוחתם לדקות בודדות, שאלנו לשלומם וביקשנו לדעת כמה זמן המתינו. כולם הפליאו את הטיפול המסור והחומל של אנשי הצוות הרפואי, אולם בעניין זמני ההמתנה, לא היו להם יותר מידי מילים טובות.
"אני כבר כאן כשעה וחצי, אחרי צילום, ורופא עוד לא ראה אותי", אומר לנו מטופל בשנות השישים לחייו, כשבנו הצעיר יושב לצדו ומהנהן בראשו. חולה אחר מספר שהוא כבר למעלה מ-4 שעות במיון וממתין כדי שתתפנה עבורו מיטה במחלקה שבה הוא צפוי להתאשפז. בינתיים הוא שוכב במסדרון.
• עוד בנושא: ביקור בהפתעה בהדסה: שוק, מיטות במסדרון והמתנה לרופא
יללות צופרי האמבולנסים נשמעות ללא הרף. בזה אחר זה מובאים חולים חדשים למיון. אחד החולים, צעיר, שהגיע לפני זמן קצר באמבולנס, יושב עתה בתור ההמתנה לאחות ממיינת. הוא הורד מאלונקת האמבולנס והוא ישוב כעת על כיסא רגיל בחדר ההמתנה. כחצי שעה ויותר הוא המתין עד לבדיקת האחות הממיינת, שתחליט על המשך הטיפול, ורק אח"כ, שוב ייאלץ להמתין, והפעם לבדיקות רופא.
מה שהפליא יותר מכל היה חוסר ההתלהמות מצד החולים ובני משפחותיהם. בניגוד לדיווחים שאנו נתקלים בהם לא אחת, על צעקות והתלהמות אל עבר אנשי הצוות הרפואי, דומה שכאן, לפחות בזמן ששהינו, הבינו המטופלים כי לא הרופאים אשמים, אלא כך נראה המחסור בתקנים ואלו הם חדרי המיון בישראל.
בביקורנו במקום בדקנו אף את התנאים הנלווים לביקור בחדר מיון. בין היתר בדקנו את עלויות השתיה והמאפים, כשבנקודה זו זוכה שערי צדק לציון גבוה מבחינתנו, כאשר עלויות השתיה, בניגוד לכמה בתי חולים אחרים בישראל, היו סבירים יחסית. במכונות השתיה נמכרה שתיה קרה החל מ-5 שקלים כשעלות השתיה החמה במכונה הייתה 6 שקלים. בדוכן לממכר שתיה ומזון שמוצב בסמוך למיון, המחירים כבר היו פחות מלבבים. בדוכן נמכר קפה הפוך קטן ב-10 שקלים ואילו מאפה עלה כ-13 שקלים. במיון אף מוצב מתקם הטענה לטלפונים ניידים חינם אין כסף.
מבית החולים לא נמסרה תגובה.
