העיר בית שמש מעלה בכולנו אסוציאציות של מריבות ופילוגים. יחסי החרדים-חילונים שהגיעו לנקודת רתיחה בבחירות האחרונות, כמו גם היותה מקום מושבם של חוגים קיצוניים, מחזקים את התחושות הפרובלמטיות לגביה.
אך מסתבר כי מתחת לפני השטח רוחשת פעילות אינטנסיבית של חיבורים בין קצוות והיכרות בין עולמות שעשויים היו להגיע לכותרות ולזכות להפניית אור הזרקורים אלמלא תפנית בלתי צפויה של הרגע האחרון.
חיה יוסוביץ' היא חרדית תושבת העיר, בת 39 ואם לתשעה ילדים. היא אוחזת ברזומה מרשים של פעילות בקרב יהודי התפוצות במסגרת עמותות שונות, הפועלות לקירוב יהודי העולם ליהדות והגברת זיקתם לישראל.
עוד באתר:
מלבד פעילותיה הברוכות ברחבי העולם, בחרה יוסוביץ שלא להישאר אדישה נוכח המחולקות שפילגו את העיר, והחלה ליזום מפגשים בין תושבי העיר מעבריה השונים. מתוך מטרה מוצהרת שלא לשנות אשה את רעותה כי אם להכיר ולהתקרב, נפגשו עד כה מאות מנשות העיר במה שריכך לרבות מהן את הדעות הקדומות ורגשות הניכור.
לפני מספר ימים צלצל הטלפון במשרדה של יוסוביץ', ועל הקו הייתה מרים פרץ, חברת הועדה המכינה את טקסי יום הזיכרון והעצמאות, ולאחר לקיחת פרטים שונים, בישרה לה כי נבחרה להדליק משואה ביום העצמאות, בזכות פועלה המרשים שנעשה לעתים תחת לחץ וניכור של הסביבה הקרובה.
אלא שהזכות שהונחה לפתחה של האשה החרדית, לא הגביהה את עיניה ולא הרימה את לבה, ולאחר שביררה אילו עוד מועמדות חרדיות מופיעות ברשימת מארגני הטקס, ביקשה לוותר ולהעביר את הלפיד לעמיתותיה.
"לצד ההתרגשות וההפתעה, הרהרתי רבות האם כדאי לי להשתתף בטקס ולהיחשף באופן כה בולט", אומרת גב' יוסוביץ ל'קול חי'. "חשבתי גם על עמיתותיי לפעילות שאולי לא יהיה הוגן להיות זו שמכולן דווקא אני אדליק את המשואה".
כשקיבלה את רשימת הנשים החרדיות הבאות אחריה ברשימה, גמלה בלבה ההחלטה. "ראיתי שיש שם נשים מדהימות, שראויות ממני לקבל הוקרה והערכה על פעילותן המדהימה, לא היה לי ספק שזה מגיע להן, וסירבתי – בשמחה ובאהבה – להשתתף בטקס.
