בתקופה זאת שאנו מתכוננים לחג הפסח הקרב ובא, חלק מההכנות הם הקניות לחג. ברור לנו כי יש לקנות מוצרי מזון כשרים לפסח, במאמר הקודם התייחסתי למלח והסוכר האם צריכים להיות "כשרים לפסח". הפעם אני רוצה לעסוק בשמפו והסבון, ר. כאמור נעסוק בקצרה בשמפו ובסבון שאין זה אוכל ואין לו מגע עם אוכל, נבדוק אם הם צריכים הכשר מעיקר הדין, מחומרא, או שמא הם אינם צריכים הכשר כלל. כדאי שניכנס מעט לשורש ההלכתי, ולהבין מה הדיון. שמפו וסבון הרי הם נפסלו ממאכל כלב, והראשונים נחלקו אם מותר לאכול בפסח מאכל שנפסל ממאכל כלב. הר"ן סובר שאין שום איסור אכילת חמץ שנפסל ממאכל כלב לפני זמן איסורו, כיוון שהוא יצא מתורת 'אוכל' ודינו כעפר הארץ. והוא מוסיף שמלשון הגמרא שהתירה הנאה מחמץ שנפסל ממאכל כלב ולא נקטה לשון אכילה, אין קושיה, כיוון שאין דרך לאכול חמץ שנפסל ממאכל כלב. הרא"ש סובר שחמץ שנפסל ממאכל כלב אסור באכילה, לדעת הרא"ש, מוצר שנפסל מאכילת כלב – אסור באכילה, מפני שהאוכל עצמו החשיבו ועשהו "אוכל", ולדעתו אין האיסור מן התורה אלא מדרבנן. למעשה, הפוסקים הכריעו כדעת הרא"ש, ולכן מאכל שנפסל ממאכל כלב אסור באכילה ומותר בהנאה. עתה נדון במוצרים שמיועדים לשימוש חיצוני בגוף האדם. יש להקדים ולומר שבפסח חמץ נאסר גם בהנאה, ולכן ודאי שאם המוצר לא נפסל ממאכל כלב, אסור להשתמש בו כלל, וכן אסור לקיימו בפסח. מחלוקת הראשונים שמובאת כאן היא על שאר איסורים שמותרים בהנאה, וממנה מסתעפת מחלוקת נוספת על חמץ שנפסל ממאכל כלב ומותר בהנאה: האם גם בו מותר להשתמש בשימוש חיצוני? בגמרא למדו שסיכה [השימוש בסבון והשמפו הוא על ידי "סיכה"] כשתייה, ונחלקו הראשונים אם לימוד זה הוא רק לדברים שיש בהם גם איסור הנאה או שגם בשאר איסורים שאסורים רק באכילה אסור לסוך בהם, שכן סיכה כשתייה. רבנו תם פסק לקולא - רק ביום הכיפורים אמרינן שסיכה כשתייה, לכן, מותר לסוך את הגוף בשומן חזיר ובדברים אחרים שאינם אסורים בהנאה. הגאון מוילנא כתב שיש כמה ראשונים שחולקים על רבנו תם וסוברים ש'סיכה כשתיה' גם בשאר איסורים, אפילו אם אינם אסורים בהנאה. הרמ"א פסק שבשבת אסור לרחוץ ידיו במלח או בחֵלֶב שנימוח על ידיו, משום איסור נולד. ומדבריו משמע שבחול מותר, שלא כדעת הגר"א, שאסר גם בחול והתיר רק במקום צער. ה'באור הלכה' כתב שמנהג העולם להקל כדעת רבנו תם. ואין איסור של סיכה כשתיה והיינו שמותר להשתמש בפסח בשמפו וסבון וכדומה גם אם יש בהם תערובת חמץ. דעתו של הגאון מוילנא כדעת הרבה מגדולי הפוסקים דאף בחול אסור דסיכה כשתיה ועכ"פ מדרבנן אסור ודלא כר"ת וסייעתו שהתירו בזה לגמרי. מיהו מנהג העולם לרחוץ בבורית שלנו הנעשים מחֵלֶב. למעשה, רוב הדעות סוברות שמעיקר הדין מותר להשתמש בסבון, שמפו וכדומה בפסח גם ללא כשרות מיוחדת לפסח, ויש שחששו לדעת המחמירים. אולם יש להוסיף כי רוב סוגי השמפו והסבון שנמצאים בשוק אין בהם חשש חמץ ואין צורך בכשרות. רק בשמפו או סבון שמוזכר שיש תוספת של חיטה וכדו', יש להחמיר ולקנות לפסח בכשרות בלבד. נתפלל יחדיו שלא ניכשל באיסור חמץ והכי חשוב שנוציא את החמץ שבלב.
הרב נחמיה רוטנברג הוא ראש מערך הכשרות VK ועדת כשרות מהדרין בוינה אוסטריה
