אחד מהמאפיינים העיקריים אצל תלמידי ישיבה רבים הינו צרידות קשה שנובעת מתלמודם בחברותות, אולם מומחים מסבירים כי כחכוך תמידי, כאבים בגרון, אי נוחות בזמן דיבור או בליעה, הרגשה של 'גוש' בגרון וכן התעייפות בזמן דיבור ממושך – מעידים על בעיה במיתרי הקול העלולה לפגוע קשות בתפקודם וכן באיכות החיים, ואסור להזניחה או לבטלה בהינף יד. ד"ר יונתן להב מומחה לכירורגיה של מיתרי הקול, הפרעות נשימה ובליעה במרכז א.ר.ם באסותא ת"א ומנהל היחידה לניתוחי הגרון ומיתרי הקול במרכז הרפואי קפלן ברחובות אומר לאתר 'קול חי' "חשוב לדעת כי צרידות אינה גזירה משמיים ואם נהיה ערים לכך בזמן נוכל להקדים תרופה למכה".
לדברי ד"ר להב "תלמידי ישיבה רבים נוטים לפתח יבלות ופוליפים על מיתרי הקול. מרביתם הינם גברים צעירים עם הרבה מאוד מוטיבציה, רצון ללמוד מהבוקר עד הערב, ובמקרים רבים ללא גבולות מוגדרים. הם לומדים בחברותא בקול רם, במקום רועש (היכל הישיבה), וככל שנהנים יותר מהלימוד, נפלא ככל שיהיה, הם אינם מודעים עד כמה הם מאמצים את הקול. נוסיף לכך את העובדה שלרוב הם אינם ישנים מספיק, ולפעמים מעשנים או נחשפים לעישון פאסיבי, ונגרם נזק בלתי יתואר למיתרי הקול".
ד"ר יונתן להב משתף אותנו כי תלמידי ישיבה בני 20 ומעלה, המגיעים לבירור רפואי עם צרידות קשה מאוד, לא פעם מאובחנים כסובלים מנזקים משמעותיים למיתרי הקול. הכוונה היא ליבלות הנוצרות על מיתרי הקול כתוצאה משימוש מוגזם ולא נכון במיתרים, או פוליפ הנוצר כתוצאה מדימום למיתר עקב מאמץ קולי חד, או ציסטה על המיתר ולעיתים שילוב של מספר בעיות.
עוד באתר:
כמו כן, הם סובלים לא אחת מקרעים ברירית המיתרים ודלקת הנגרמת על ידי גירוי ממושך של המיתרים ובצקת, וזאת בשל שימוש מוגזם במיתרי הקול לאורך תקופה ממושכת, חשיפה לחומר מגרה כמו עשן סיגריות או לתוכן חומצי העולה מכיוון הקיבה (reflux). התופעה הזאת שכיחה הן אצל תלמידים והן אצל מורים בישיבה, בעלי סגנון מיוחד המשלב לימוד ודיבור בקול רם.
והטיפול? לדברי ד"ר להב "קיימות מספר דרכים לטיפול בפגיעה במיתרי הקול, הרופא המטפל יכול להחליט על דרך אחת או יותר להתמודד עם המחלה הספציפית כאשר דרך הטיפול תיקבע בהתאם למצבו הבריאותי של החולה והעדפותיו.
ראשית, חשוב להעלות את המודעות לבעיה, לגלות ערנות לסימני אזהרה ולא להתעלם מעייפות בדיבור או צרידות שנמשכת ולא משתפרת. לעיתים קרובות הפחתה בכמות ועוצמת הדיבור, עידון סגנון הקול, שינוי הרגלי דיבור, תזונה נכונה (שתמנע את החומציות שעולה מהקיבה) והפחתת המאמץ הקולי יכולים להביא לשיפור ונסיגה במחלה קיימת על מיתרי הקול. כל שינוי באיכות הקול הנמשך מעבר למספר שבועות מעיד על בעיה של מיתרי הקול ומצריך בדיקה על ידי מומחה אף-אוזן-גרון, רצוי מומחה למיתרי הקול שבמרפאתו ציוד מתאים".
ואיך מתבצעת הבדיקה?
"בדיקת מיתרי הקול מתבצעת באופן אנדוסקופי, כלומר באמצעות מכשיר אופטי שבקצהו מצלמה זעירה המוחדר בעדינות דרך הפה או דרך האף, בסיוע אלחוש מקומי המונע הרגשת אי נוחות, כאב או רפלקס הקאה. הבדיקה נמשכת דקות ספורות וניתנת לביצוע בכל גיל וחשוב לטפל מוקדם ככל שניתן מרגע האבחון על מנת למנוע פגיעה לטווח ארוך בקול.
יבלות, פוליפים, ציסטות או כלי דם מורחבים גורמים לצרידות קבועה ולרוב מצריכים התערבות ניתוחית. הסרת הממצאים האלו מתבצעת בשיטה מיקרו-כירורגית באמצעות מכשירים עדינים ומדויקים ובעזרת לייזר, אשר מאפשרים הסרה מלאה של הנגעים ללא גרימת נזק לרקמות הבריאות שמסביב, ללא חתך חיצוני וללא צלקות. ההחלמה לאחר הניתוח היא קצרה וקלה יחסית, לרוב אינה מלווה בכאבים מיוחדים, וכבר באותו היום או למחרת הניתוח המטופל יכול לחזור לשגרת חייו, כאשר ההמלצה העיקרית היא לשמור על מנוחה קולית (שתיקה) למשך שבוע לפחות כדי לאפשר החלמה מיטבית של האזור המנותח".
