שנה לאחר פטירתו של פוסק הדור מרן בעל ה'שבט הלוי' שנסתלק בליל חג ראשון של פסח, ישב בצלאל קאהן בבית ההוראה של בנו הגאון רבי בן ציון יעקב הלוי וואזנר רב קהילת 'שבט הלוי' בעיר בית שמש ושמע ממנו בראיון ראשון ובלעדי על הנהגות אביו כאבא לבניו וכאבא לכל כלל ישראל. הבוקר (חמישי) הריאיון המלא שודר ב'מהדורת הבוקר' עם קאהן ב'קול חי'.
מי היה הרב וואזנר כאבא?
"ראינו אצל אבא שהוא חינך אותנו כל ימיו להתמדה בתורה, למידות טובות וליראת שמים, הוא מאוד מאוד הקפיד על תפילה בכוונה ובזמן, מאוד הקפיד על זמן קריאת שמע, מאוד הקפיד לקום בזמן, ללכת לישון בזמן שעל זה הוא כותב כמה פעמים בספריו, אחת התשובות הוא כתב אלי, עד כמה חשוב שכל אב וכל מורה יכניס לדור הצעיר את העניין של ללכת לישון בזמן ולא לבטל את הזמן בלילות".
עוד באתר:
"תמיד היה מדגיש עד כמה חשוב לא לקום מהמיטה לתפילה, שתהיה הפסקה בניהם, ללכת קודם מקווה, ללמוד מוסר, דף גמרא או הלכה וכמו שהגמרא אומרת ש'אין עומדים להתפלל אלא מתוך הלכה פסוקה', הוא מאוד הקפיד על זה והוא בעצמו – לעצמו היה קם בכל שנותיו מוקדם בבוקר עד גילו המופלג".
"זכיתי הרבה שנים לישון בחדר הלימוד שלו, זכיתי לראות איך קם באשמורת הבוקר ואומר 'ברכת התורה' בדמעות ובוכה לה' וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, נוסח ספרד: וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ, וזה היה אצלו הדבר הכי גדול, וברוך ה' – הברכה התקיימה והוא לא הפסיק לפרסם ברבים את השמחה הגדולה שהוא זכה לה, דור שלישי ורביעי שעשרות עשרות מבניו נכדיו וניניו הם מרביצי תורה פוסקי הלכה והוראה ורבנים ברחבי תבל".
הרב שאל את אביו הגאון זצ"ל, בזכות מה הוא זכה לדור ישרים מבורך כזה?
"לא שאלתי אותו ספציפית את השאלה הזו, אבל הבנתי מתוך דבריו שזה היה בגלל שהוא עבד את ה' ולמד תורה בתמימות, כמו שהקב"ה אמר לאברהם אבינו 'התהלך לפני ואהיה תמים', כך אבא עבד את הקב"ה בתמימות מופלגת, עשה מה שיהודי צריך לעשות, בתמימות בלי פניות וסטיות ממנהגי אבותינו".
מנהגי אבותיו, מאיזה שורש וגזע הם הגיעו?
"קשה להגיד בדיוק את השורש שלו, אבל השורש הגיע באבות וזקנים מהונגריה והיה רצון הקב"ה שהוא יעבור לפולין כשהיה בחור ושם הוא ראה ומצא הרבה מגדולי עולם, למד אצל רבי מאיר מלובלין שנתים וחצי, הוא מיעט לדבר על התקופה הזו, אבל אמר שלמד מאוד בהתמדה, גם היה בקשר חזק עם 'רבי שמעון ז'ולכובער' המשגיח של ישיבת לולבלין וקרא לו 'היהודי שידע את כל התורה בעל פה כמו מצלמה', סיפר עליו שהיה מסתובב בבית המדרש הלוך וחזור וקרא את הזוהר בעל פה, הוא ידע הכל בעל פה, היה אדם גדול בקבלה, בנגלה ובנסתר, הוא מאוד מאוד אהב את האבא, ואבא זכה לקבל ממנו כתב הוראה וסמיכה שהוא כתב עליו בלשון מיוחדת ביותר מה שהוא רואה על גדולתו ועתידו של האבא".
היה פוסק הדור, הוא נגע גם בעולם הנסתר?
"כן, רק זה היה בנסתר, בימי בחרותי קרה שראיתי והסתכלתי בספרי הקבלה שלמד ואמר לי שזה לא בשבילך והחביא את זה במקומות נסתרים מעיני האנשים שבאו בחדרו, היו שם כתבי האר"י וספרים אחרים".
מאבקים שנלחם בחייו באופן מיוחד?
"היו הרבה דברים, הוא מאוד לא אהב את הטריקים והשטיקים שעושים בעניני ריבית והתר עיסקה, וכשלא עושים כדת וכדין זה היה בציפור נפשו. היה מאוד כואב לו הזלזול של הדור שמקלים בשמיעת זמר בכל מאורע שזה נגד ההלכה והגמרא המפורשת – שלא התירו רק לצורך חתן וכלה, וגם כתב נגד זה, היה בציפור נפשו אלו שמחללים את חול המועד".
"בצעירותו ממש אנחנו זוכרים, שהיו בונים הקבלנים ב'זיכרון מאיר' בחול המועד, אחד הבניינים שבנו בסמוך לביתו של מרן החזון איש זצ"ל, אז הוא יצא לשם למחות יחד עם כל הקהילה נגד הקבלנים שבנו שם את הבניין. וזה עלה בידו והפסיקו את הבנייה".
במה התבטא הקשר המיוחד של אבא עם מרן החזון איש זצ"ל?
"החזון איש הזמין אותו לבוא לבני ברק, אבל אין בידינו תיעוד מדיוק איך זה קרה, אבל יודעים שהוא הזמין את אבא לבוא לבני ברק, וכנראה שהחזון איש ראה ברוח קודשו וכפי שכולם הכירו וראו איזו הצלחה זה הביא לזיכרון מאיר, לבני ברק, לכל הארץ ולכל העולם כולו".
"הידידות ביניהם הייתה מיוחדת, הכירו זה את זה ואת העתיד של עם ישראל וגם שהיו אז ימים שקטים -לא היו ימים טרודים הציבור היה קטן, היה ביניהם קשר תמידי בכל מהלך החיים".
אבא זצ"ל לא התערב בפוליטיקה ולא בחר בבחירות, מדוע?
"הטבע שלו היה ככה, הוא נולד עם נעימות מסוימת, היה רוצה לערוך את חייו וחיי ביתו על אופן שטוב לשמים וטוב לבריאות, וכפי הענין של יראי שמים יוצא ידי שניהם. הוא יצא מבית ששם היה חיוך מאוד עדין ונעים וככה הוא קבע את כל ימי חייו ויסוד חייו. היה הולך תמיד באופן כזה שהציבור יהיו מרוצה ולכן הוא נמנע מלהביע דעה בעניינים הללו".
העדר השתתפותו בבחירות לא נבעה מהשקפת עולמו של רבי יואליש מסאטמר?
"אי אפשר להגיד את זה, כולם יודעים שהייתה לו ידידות מיוחדת עם כל הפלגים והצדדיים, הייתה לו ידידות מיוחדת עם רבי יואליש, אבל מצד שני הייתה לו ידידות עם כל גדולי ישראל האחרים".
סרב לשמש כגאב"ד 'העדה החרדית', למה?
"הוא גילה לנו את זה ואמר שאי אפשר להיות רב בירושלים מבלי כל הבעיות שיפריעו למי שעומד בראש, והוא לא בנוי לזה, הוא רצה חיים שקטים ושלווים עם כולם".
אסון ההלוויה. איך התחושות?
"לא הייתי רוצה לדבר על העניין הזה, אבל נכון ומותר לדעת שכשקיבלתי את הבשורה ממש בצאת השבת, הייתי כאן והודיעו לי, התחננתי לפני הרבה עדים שהיו לידי, 'אני מבקש ומתחנן שלא לעשות את ההלוויה בלילה זו סכנת נפשות', וגם מהסיבה שיוכלו הרבה יותר גדולי ישראל והמוני ישראל ללוות אותו כדת וכדין, וכמו שההלכה והגמרא אומרת ששישים ריבוא מלווים אדם כמוהו שהוא נשיא וגדול".
"לדאבון ליבי מבלי לרמז ומבלי לפרט, מי שעמד מצד השני ולא שמעו בקולי – עד היום כולנו בוכים על זה – על מה שקרה, אבל אמרתי שרואים שהיה כאן משהו מהשמיים, משהו לא רגיל".
הראיון המלא:
