בית הדין התיר ל'מעוכבת חיתון' להתקדש כדת משה וישראל

צעירה שנולדה לפני 27 שנים כאשר הוריה היו נשואים, שבע שנים לאחר הולדתה תבע אביה את אמה לגירושין, וסיפר לבית הדין כי במשך שלוש עשרה השנים שקדמו להגשת תביעת הגירושין הוא ואשתו חיו בנפרד

איתי גדסי

כ"ו בניסן תשע"ו, 04/05/16 12:28

א+

א-

בית הדין הרבני בתל אביב יפו החליט להתיר מעוכבת חיתון לבוא בקהל ישראל. נשיא בית הדין הרבני הגדול הרב יצחק יוסף סמך את ידו על ההחלטה ואישר אותה.

מאז פרשת האח והאחות שהתיר הרב גורן לפני כארבעים שנה והסערה שהתחוללה בעקבותיה בעולם הרבנות והדיינות, מיעטו בתי הדין הרבניים מלהתמודד עם סוגיות כמו דיני ממזרות. התיקים בנושא מהארץ ומהעולם הופנו אל מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בתקופת כהונתו כנשיא בית הדין הגדול וגם לאחריה, או לרב הראשי וראש אבות בתי הדין בירושלים הרב שלום משאש זצ"ל. לאחרונה, בית הדין הרבני האזורי בהרכב בראשות ראש אבות בתי הדין הרב יצחק אלמליח והדיינים הצעירים הרב יצחק הלוי והרב אריאל אדרי שפרשה סבוכה הגיעה לפתחו, העמיק לחקור בנושא ומצא את הנוסחה הגואלת להתיר.

סיפור המעשה: מדובר בצעירה שהוריה התגרשו לפני שנים, כאשר בעקבות טענות שונות שהועלו ע"י האב, החליט בית הדין במעמד מתן הגט, לרשום את הילדה ברשימת מעוכבי חיתון.

חלפו שנים, הבת קבעה מועד לחתונה ואף הזמינה אולם. כאשר נרשמה לנישואין גילתה לתדהמתה שהיא מעוכבת חיתון, ופנתה לבית הדין הרבני כדי למצוא דרך להתיר אותה. בית הדין האזורי בתל אביב בהרכב שבראשו עמד ראש אבות בתי הדין בעיר הרב יצחק אלמליח וכן הדיינים הרב אבירן יצחק הלוי והרב אריאל אדרי נכנס מיד לעובי הקורה.

הדיינים זימנו לעדות ולחקירה את אמה ואת בעלה לשעבר. בדיון קרה המפנה: הבעל שינה את דעתו וטען כי אמר את מה שאמר בבית הדין בעבר, בעצת עורך דינו כדי להפעיל לחץ על האם לגירושין בתנאים טובים והוא טען ששיקר בזמנו כשאמר לבית הדין שיש לרשום את הבת כמעוכבת חיתון.

הדיינים דנו ארוכות במעמדה של הבת ובמשקל ההלכתי והמשפטי שיש לייחס לעדותו של הרב לפני עשרים שנה והאם ניתן לסמוך על אמינותו כיום. בפסק דין המשתרע על פני עשרות עמודים ומתבסס על עשרות פוסקים, ראשונים ואחרונים, ובעיקר על הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ"ל החליטו הדיינים כי "יצא דינה להיתר".

ראש אבות בתי הדין בתל אביב שכתב את פסק הדין בהסכמת עמיתיו הרבנים הלוי ואדרי החליט לעכב את ההחלטה עד לקבלת הסכמתו של הראשון לציון הנוכחי הרב יצחק יוסף וחברי בית הדין הרבני הגדול. הרב יוסף קרא בעיון את ההחלטה יחד עם חברי בית הדין, אישר את פסק הדין וקבע כי "המבקשת מותרת להינשא כדת משה וישראל".