העיתונאים ואנשי האקטואליה היו שמחים שתחשבו כי כל המידע שמגיע אליכם מהם – מגיע ממקורות עצמאיים, משקפים את מלוא דעתם, וכי הם מוצגים ללא כל הטיה ואינטרס כלשהו. אלא שהאמת רחוקה מלהיות אידיאלית שכזאת. מחקר חדש מוכיח כי במרבית הידיעות בתקשורת קיימת מעורבות כלשהי של איש יחסי ציבור.
את המחקר ערך פרופ' צבי רייך מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון, יחד עם הדוקטורנט אביב בר נוי, בסיוע הקרן הלאומית למדע איסוף נתונים מקיף על העיתונות הישראלית. במחקר השתתפו כ-135 עיתונאים מכלי תקשורת שונים בישראל.
הנשאלים הודו כי ביותר מ–75% מהאייטמים בעיתונות הייתה רמת מעורבות כלשהי של יח"צן בדרך הכנת הידיעה. כשמידת המעורבות משתנה מאייטם לאייטם. מפילוח הנתונים עולה כי בכמעט רבע מהידיעות רמת המעורבות היתה גבוהה, היינו: היח"צן היה הגורם שסיפק את הידיעה, ואיסוף המידע הנוסף נעשה רק מול אנשי יח"צ. ברבע נוסף מהמקרים איש היח"צ סיפק את מירב המידע, ובשאר המקרים רמת המעורבות הייתה נמוכה יותר.
עוד באתר:
למרות שהעיתונאים השיבו כי רמת העניין שיש בידיעות שמביאים גורמים יח"צניים – פחותה, מרביתם רוחשים אמון גבוה יחסית למקור המידע המגיע דרך אנשי יח"צ. עוד עלה במחקר כי עיתונאים צעירים נעזרים יותר בידיעות יח"צ, ובנוסף, עיתונאי אתרי אינטרנט גם הם משתמשים יותר בידיעות יח"צ ממקביליהם בעיתונות הכתובה.
"התובנה המקובלת היא שלאור הידרדרות העיתונות, עיתונאים צריכים לעשות הרבה יותר עם הרבה פחות. מכסות הפרסום גדלו, הלחצים גדלו ומעגלי החדשות נעשו מהירים יותר. לכן העיתונאי לחוץ יותר ותלוי באספקת חומרים מבחוץ", אומר פרופ' רייך, "לא רק מיחסי ציבור אלא גם מתוכן שמגיע ממקורות כמו סוכנויות ידיעות. יש תופעה של נורמליזציה בפעילות של יחסי הציבור. העיתונאי החדש חי באופן הרבה יותר מפויס עם היח"צנים, ומתייחס לזה כחלק מכלכלת השוק ותחרות בשוק הדעות".
