בצה"ל מאוד מוטרדים: האפסנאי שהפך להיות שר ביטחון

בקומה ה-14 בבנין המטה הכללי בקריה, הילכו ביום שישי האחרון, קצינים כשהם מוטרדים. מוטרדים מן העובדה שאיש לא באמת יודע לאן פני המטה הכללי, כיצד יוכל לפעול, לתפקד במציאות שבה שר ביטחון ששלוש שנים ועשרה חודשים, גיבה אותם מלפנים, נתן להם רוח גבית מאחור, מינה את הרמטכ"ל אייזנקוט לעמוד בראש הצבא הגדול והחכם בעת הזו, אישר שורה גדולה וארוכה של קציני מפתח שמאיישים ויאיישו, בשנים הבאים את צמרת המטה הכללי ועכשיו כל זה נתון לפתחו של אדם מוכשר ככל שיהיה, אבל ניסיון צבאי אין לו.

בקומות שמתחת לקומה ה-14, החלו להכין חומרים מסווגים. ראש אמ"ן יצטרך להביא את הנתונים החשאיים, אלו שיעלון הכיר היטב גם כשר ביטחון וגם כרמטכ"ל וראש אמ"ן לשעבר (ליברמן, אומרים, עדיין לא למד בכלל את הדברים), הרמטכ"ל יצטרך להבין לאן פניו של השר החדש (היתה לו כימיה מצויינת עם יעלון וכל משקעי ברק אשכנזי שככו מזמן), קצינים שהיו מיועדים לתפקיד לא יודעים אם מינויים יאושר והמערכת בטלטלה.

זה לא אומר שמשהו קורס, כן. יש צבא חזק. מיומן, מוכן ודרוך למלחמה חלילה, אבל מנהיגות חדשה היא תמיד מיטרד.

בצבא גם מצטטים את דברי נתניהו, רק לפני כמה חודשים (בתגובה רשמית של הליכוד): "ליברמן מנסה לעשות הסבה מקצועית מפרשן פוליטי כושל לפרשן צבאי שלא עומד בתנאי הסף. אדם שהכדור היחיד ששרק לו ליד האוזן הוא כדור טניס. אדם שלא הוביל מימיו אפילו חייל אחד לשדה הקרב, ולא קיבל החלטה מבצעית מימיו. אדם שלא שרד ישיבת קבינט אחת מתחילתה ועד סופה".

בדיקת הנתונים היבשים אכן מאוששת את הדברים, ליברמן גויס לצה"ל לשירות מקוצר של עולים חדשים במסגרת תכנית "שלב ב'" של צה"ל, במהלכו שירת כאפסנאי בתותחנים. בחייו הביטחוניים של ליברמן לפני עלייתו ארצה, הוא היה איש אבטחה באוניברסיטת קישינב.

זה לא אומר שאי אפשר ללמוד, לשנות לכוון, להכיל גם דברים אחרים וחשיבה מבחוץ.

אבל, צריך ללמוד. זו מערכת של אחריות לחיינו (ומותנו חלילה)- על מאות אלפי חיילים בשורה הראשונה ומיליוני אזרחים בעורף שהוא גם החזית. יתרה מכך, "כשר ביטחון", אומרים בצבא, "עומד לרשות ליברמן תקציף של כ60 מיליארד ₪. הרבה מאד כסף מזה שייך לקשרים של ישראל במדינות העולם".

כאשר ליברמן היה שר חוץ לא קיבלו אותו במדינות רבות. האם המצב ישתנה? לא ברור.

מערכת צבאית היא מערכת הדורשת לימוד מעמיק באותו הרגע. כבר היום או מחר ידרשו החלטות ותשובות. זה לא שר חינוך שממילא התלמידים מגיעים ללמוד. זה גם לא שר תיירות שיכול ללמוד לאט את הדברים.

"רוצים דוגמא?", אומרים בצבא. "קחו את ההחלטה על רכישת מטוס ה-f 35 (החמקן) מארצות הברית. המטוס הזה אמור לשרת אותנו עד שנת 2050!".

זה לימוד של הרבה זמן, קשרים, הסכמות ובעיקר כימיה בין אישים. להתלהם בתקשורת, לדבר גבוהה גבוהה, זה טוב למי שהולך ברובד הנמוך שלא באמת מסכן אותנו.

בביטחון, הסיפור הרבה יותר עמוק. ועכשיו, ימים יגידו. למטה הכללי יהיה קשה יותר, למנכ"ל החדש של המשרד, אם יכנס השבוע זה כבר סיפור אחר (הרי יעלון מינה אותו), ואנשי התעשיות הביטחוניות יצטרכו להבין ולדעת מי באמת מייצג אותם. ומזה מוטרדים.

כשאין חפיפה מסודרת, כשאפילו טקס משותף לא קיים, ובשעה זו כבר נפרד באחת יעלון ממשרד הביטחון – אותו כה היטיב להכיר, זה לא טוב לצבא ועל כך הם מוטרדים. אפילו מוטרדים מאד.