בצלם' מפסיק לעבוד עם צה"ל: "נדרש להוקיע את המערכת"

ארגון זכויות האדם בשטחים העביר מאות תלונות לפרקליטות הצבאית, אך לטענתו, זו פועלת למסמוס וטיוח העדויות והטיפול המשפטי • אחרי 25 שנות שיתוף פעולה, מנתקים ב'בצלם' קשר מהצבא • ובמה יתמקדו כעת?

ישראל פריי

י"ז באייר תשע"ו, 25/05/16 07:11

א+

א-

פלסטינים בצלם זכויות אדם Mahamud Abbas and his children sit on the rubble of their house destroyed by Jerusalem municipality workers following an Israeli government order on March 2, 2009 in the east Jerusalem neighborhood of Silwan. According to the Israeli B'Tselem human rights organisation, Israeli authorities have demolished some 350 houses in east Jerusalem since 2004, saying that they were built without permits. Photo by Yossi Zamir/Flash 90 *** Local Caption *** ????? ??? ?????? ???? ?? ????? ???????? ????????? ???????? ??????? ??? ???? ????? ???????? ??????? ????????? ????????

ארגון זכויות האדם 'בצלם' הודיע כי יפסיק להעביר לפרקליטות הצבאית תלונות על פגיעה בפלסטינים, מאחר ולטענת הארגון, הפניות אינן מניבות תוצאות, והן אינן זוכות לטיפול וליחס הולם.

מאז הקמתו לפני יותר מ-25 שנים, פנה 'בצלם' לפרקליטות הצבאית בדרישה לחקור מאות אירועים שבהם חיילים פגעו בפלסטינים. בעקבות חלק מפניות אלה נפתחה חקירה פלילית. ברבים מהמקרים סייע בצלם לחוקרים בתיאום גביית עדויותיהם של הקורבנות ושל עדי הראייה הפלסטינים, ובהשגת מסמכים רפואיים או מסמכים רלוונטיים אחרים.

לטענת הארגון, לאחר סיום החקירות, המשיך בצלם לפנות לפרקליטות הצבאית כדי לקבל מידע בנוגע לתוצאות הטיפול בתיק. בחלק מהמקרים הגיש בצלם עררים לפרקליטות הצבאית על החלטתה לסגור את התיק ובכמה מקרים אף פנה לבג"ץ בגין החלטה כזו או בגין עיכובים בלתי סבירים בטיפולה של הפרקליטות בתיק.

על פי דו"ח הארגון, טיפל 'בצלם' ב- 739 מקרים שבהם פלסטינים נהרגו, נפצעו או הוכו בידי חיילים, שרכושם נפגע או שחיילים השתמשו בהם כבמגנים אנושיים.

ניתוח של התשובות שקיבל בצלם בנוגע לטיפולה של מערכת אכיפת החוק הצבאית ב-739 תיקים אלה מעלה כי ברבע (182) לא נפתחה חקירה בכלל, בכמעט חצי (343) נסגר תיק החקירה בלא כלום, ורק במקרים נדירים ביותר (25) הוגשו כתבי אישום נגד החיילים המעורבים. 13 תיקים נוספים הועברו לדין משמעתי. 132 תיקים נמצאים בשלבים שונים של טיפול ו-44 נוספים לא אותרו על ידי הפרקליטות הצבאית.

הארגון מתאר את נקודת מבטו להשתלשלות הטיפול בתלונות: "חקירות מצ"ח נערכות באופן רשלני, אשר אינו מאפשר לחוקרים להגיע לחקר האמת. במסגרת החקירה, כמעט שלא נעשה מאמץ להשיג ראיות חיצוניות והמערכת נתלית שוב ושוב בקיומם של קשיים הידועים למערכת כבר שנים ארוכות ושאין כל ניסיון לפותרם; במקום ראיות, החקירות מתבססות באופן כמעט בלעדי על עדויות של חיילים ושל פלסטינים. למרות זאת, מתיקי החקירה ניכר כי חוקרי מצ"ח מתקשים בגבייתן ובמקרים רבים הן נגבות רק חודשים ארוכים לאחר האירוע. במהלך גביית העדויות מתפקדים החוקרים בעיקר ככתבנים שאינם חותרים לחקר האמת, גם כאשר מתגלות סתירות בין דברי החיילים עצמם, או בינם ובין דברי המתלוננים.

"תיק החקירה מגיע לפרקליטות לעניינים מבצעיים, שמערכת השיקולים שלה כמעט מכתיבה מראש את סגירת התיק בלא כלום. תיקים רבים נסגרים בעילה של "חוסר אשמה" – משום שהפרקליטות פשוט מקבלת את גרסאותיהם של החיילים החשודים בביצוע העבירה, לרוב בהיעדר ראיות כלשהן. נוסף על כך, הפרקליטות – המלווה את החקירות מתחילתן ומפקחת עליהן – לא עשתה דבר במהלך השנים כדי לשפר את איכותן ובמקום זאת היא מסתפקת בחקירות הרשלניות שמנהלת מצ"ח כדי לקבל החלטות בתיק. בנסיבות אלה, סגירה של תיקים רבים מהטעם של היעדר ראיות היא צפויה, שהרי אם מראש לא נעשה ניסיון רציני להשיגן, ברור שלא ניתן יהיה לבסס עליהן תיק פלילי".

לפיכך, הודיע הארגון כי "'בצלם' בוחר שלא לתרום עוד למצג השווא שבעבודתה של מערכת אכיפת החוק הצבאית והוא אינו מתכוון להמשיך ולהפנות אליה תלונות. החלטה זו התקבלה בסיומו של הליך חשיבה ממושך שקיים הארגון ובהתבסס על ידע שנצבר ממאות התלונות שהגיש בצלם למערכת אכיפת החוק הצבאית, עשרות תיקי מצ"ח ועשרות פגישות עם גורמים רשמיים במערכת אכיפת החוק הצבאית. חומרים אלה העניקו לבצלם ניסיון רב וידע ארגוני רחב ומפורט בנוגע לדרכי פעולתה ולשיקוליה של המערכת. ניסיון זה הביא אותנו להכרה כי אין עוד תוחלת בקידום צדק והגנה על זכויות האדם באמצעות מערכת שתפקודה נמדד למעשה ביכולתה להוסיף ולטייח בהצלחה את הפרת הדין ולהגן על הפוגעים.

ולמקרה שחשבתם כי הארגון בדרך להיעלם בתהום הנשייה, חשוב שתדעו כי הם מתכוונים "להמשיך בעקביות לתעד את הפרות זכויות האדם שמבצעת ישראל בשטחים ולדווח עליהן. ואולם אנו מאמינים כי על מנת לנסות ולקדם את ההגנה על זכויות האדם בשטחים מה שנדרש כעת אינו עוד מאמץ לקדם חקירות כושלות שגם כך תמוסמסנה היטב על ידי משפטני הפרקליטות – כי אם הוקעתה של מערכת זו והצגתה כהווייתה".