בשבוע האחרון התבשרנו ששר האוצר שוקל להטיל פיקוח מחירים על פירות וירקות, כדי למנוע התייקרות וליצור "ירקות ברי השגה". התגובה בעיתונות הייתה חיובית ברובה, ולכן אנחנו – אני, המקלדת והחבר הדימיוני – כאן כדי להסביר מדוע זו הצעה מטומטמת לחלוטין, שלא רק שלא תוזיל מחירים אלא אף תביא להתייקרות.
הרעיון של פיקוח מחירים הוא עתיק יומין, בעבר, כאשר השלטון היה מעוניין לחלק הטבות אך לא היה לו מימון לכך הוא היה מכריח אנשים למכור סחורה בזול. על פניו מתקבל הרושם שההמונים אמורים להיות מרוצים, אך לא כך הדבר.
כאשר מכריחים למכור מוצר בפחות ממחיר השוק שלו, יש לכך שתי השלכות עיקריות: 1. הקטנת ההיצע. בגלל שהיצרן מאבד חלק ניכר מפוטנציאל הרווח, יש לו פחות תמריץ לייצר, ובמיוחד במצב בו הייצור כרוך במאמץ. 2. הגדלת הביקוש – בגלל המחיר הנמוך, הרבה יותר אנשים מעוניינים לרכוש את המוצר.
עוד באתר:
אז מה לדעתכם, מכובדי הקוראים הביקורתיים, יקרה כאשר הרבה אנשים יעוטו לרכוש את המוצר אך הייצרנים לא ימצאו טעם לעמול כדי לספק את הביקוש? נכון מאד – מחסור! (ידעתי שיש לכם את זה!)
ואכן, ברומא נוצר מחסור בתבואה כאשר הוטל עליה פיקוח מחירים, וכך גם היום קשה מאד להשיג דירה בערים בהן יש פיקוח על שכר הדירה, כמו למשל ניו יורק וברלין.
שמא תאמרו, הנה כאן בארץ יש פיקוח על מחיריהם של מוצרי יסוד רבים, כמו לחם, חלב, גבינה, גבנ"צ ועוד, ואין כל מחסור במוצרים אלה. ובכן, כעת הגענו לבעיה הכי משמעותית של פיקוח המחירים – הוא פשוט לא עובד במקרים רבים. שורו וראו, מחיר החלב בארץ כפול ממחירו באירופה, הלחם בארץ יקר גם הוא יחסית לארצות אחרות, ואפילו הגבנ"צ מחירה ירד *מתחת למחיר המפוקח* כאשר הורד המכס ואפשר היה לייבא גבנ"צ איכותי מחו"ל. אז בהחלט, כאשר מחיר הפיקוח יקר יותר ממחיר השוק, באמת אין שום סיבה להיווצרות מחסור. אבל גם מה טעם בפיקוח עצמו, אם המחיר לצרכן בסופו של דבר הוא רק יותר יקר?
אבל איך זה יתכן? אם כוונת המדינה היא להוריד מחיר, איך זה קורה בסוף שהוא רק יקר יותר? אז הנה ההסבר: בגלל ביבי. סתם, הוא לא קשור. הסיבה פשוטה: את המחיר קובע הרגולטור, שהוא למעשה פקיד ממונה, בדרך כלל אדם עם השכלה, הכשרה ושיקול דעת, אבל המידע שמגיע לעיניו הוא מוגבל. וכי מניין לו לדעת כמה אמורה לעלות גבינה לבנה וכמה גבנצ? רוח הקודש? קריאה בקפה בשילוב הורוסקופ נומרי? לא. הוא עורך חישוב כלכלי על פי הנתונים הגלויים, אבל כיון שהליך הייצור הוא מאד מורכב ואינדיוידואלי (למשל, עלויות חשמל, חניה לעובדים, שערי מטבעות, סחורות וכו' וכו' אשר שונים בין ארץ לארץ ובין יצרן אחד למשנהו), קל מאד לנציגי החברות להגיע ולהציג בפניו מצג אשר מסביר בטוב טעם מדוע המחיר "צריך" להיות גבוה. ובמלא היושר והמקצועיות, ברוב הפעמים אין לו אלא להסכים עמם.
אז מה, ניתקע עכשיו עם מחירי ירקות גבוהים, פירות הנשקלים בזהב ועם ביבי? ובכן, עם ביבי תשלימו שאין מה לעשות, נפל בגורלכם להיוולד לתוך תקופת מלכותו של המלך בנימין הראשון ודברי ימיו הלא המה כתובים בספר נתניהו, הספר ה-25 בתנ"ך. אבל את מחירי כל מוצרי החקלאות ניתן להוזיל במהירות, ובלי לייצר מנגנונים מורכבים. לא צריך תנ"ך בשביל זה.
כל מה שצריך זה להוריד את המכס ולאפשר ייבוא חופשי, והופ – יהיה כאן חלב בשקל, פלפלים בשקל ורמי לוי ב-0.99. האמת, זה אבסורדי ומטומטם לחלוטין שהמדינה מחפשת דרכים להוזלת מחירי הירקות, כאשר היא עצמה בידה האחת עושה הכל כדי לשמר את המכס הגבוה, ובידה האחרת מוציאה ידיעות לעיתונות על רעיונות לפיקוח מחירים. אולי פשוט עדיף שתמשוך ידיה מן השוק, ולא תעשה לא את זה ולא את זה, ותאפשר לשוק לספק את צרכי הציבור במינימום עלויות? עם הגבנ"צ זה עבד נהדר.
פורסם בדף הרשת החברתית של דוד רוזנטל
