וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אישרה היום לקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק המאבק בטרור. לראשונה יופיע בספר החוקים של מדינת ישראל עבירה פלילית של חפירת מנהרה.
בין סעיפי החוק, נקבעו עבירות פליליות חדשות העוסקות בטרור. כך למשל, נקבעה עבירה פלילית של קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור, ללא דרישת הסתברות שיבוצע מעשה בעקבות הקריאה, בניגוד לדרישת החוק הנוכחי ל"אפשרות ממשית" שיבוצע מעשה טרור בעקבות הקריאה. הצע"הח מסמיכה את שר הביטחון לחלט רכוש בחילוט מינהלי מחשודים בעבירות ביטחון. עוד קובעת ההצעה, כי יהיה ניתן למנוע מפגש של עורך דין שמייצג יותר מעצור אחד באותה חקירה. בהצעת החוק, יש החמרת ענישה לפעילי טרור כך למשל, נקבע עונש של עד שבע שנות מאסר למי שיאיים בביצוע עבירה שדינה מאסר עולם.
הצעת החוק עוסקת אף בצד הפרוצדורלי המשפטי של המאבק בטרור, כגון אמרת עד מחוץ לבית המשפט, עדות מוקדמת, התיישנות, מעצר חשוד בעבירת ביטחון, סטייה מדיני הראיות וראיות חסויות. במקביל לכניסת החוק לתוקף, יבוטלו שני חוקים ושתי פקודות. בנוסף, החוק יבטל עשרות תקנות מתקנות ההגנה לשעת חירום וישנה סעיפי חוק רבים ב-14 חוקים אחרים.
עוד באתר:
נציגי שירות הביטחון הכללי שהשתתפו בכל הדיונים בהצעת החוק, ניהלו ויכוחים נוקבים במטרה לשנות חלק מסעיפי החוק ולהתאימם לטרור העולמי המתחדש. זאת כיוון שהצעת החוק המקורית נכתבה לפני כעשור. במהלך הדיונים טענו נציגי השב"כ כי הליך ההכרזה על ארגוני טרור הכולל שימוע ובדיקה קפדנית, יסייעו למדינת ישראל בהכרה בהכרזתם על ארגון, כארגון טרור. "אין אף מדינה בעולם שיש בה חוק כה מתקדם למאבק בטרור."
יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר "זה חוק לתפארת, נתנו לכוחות הביטחון חוק חזק עם כח להיאבק בטרור. יחד עם זאת, הכנסנו לחוק איזונים, כדי שהחוק יהיה מרוסן וימומש רק כשיהיה צורך. הייחודיות בחוק, שהוא שואב ידע וניסיון מהשטח. באו אלינו נציגים מהעולם שמתמודדים היום עם הטרור ללמוד איך לאזן בין טרור, למניעת פגיעה בזכויות אדם. לאחר שהם ראו איך מוותרים על פעולות, על מנת להימנע מפגיעה יתירה, הם אמרו לי שישראל שמה אותם בבעיה בנושא המוסרי". סלומינסקי גילה שהחוק מתורגם לאנגלית כדי ללמוד ממנו בעולם.
במהלך דיוני הוועדה בהצע"הח, הוועדה דרשה מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה להגיש לוועדה טיוטת הנחיית יועמ"ש בדבר שימוש בתקנות ההגנה לשעת חרום, תקנות שלא בוטלו, לימים שלאחר חקיקתו של חוק זה. ואולם, רגע לפני שהוועדה התחילה לדון בהנמקת ההסתייגויות, ח"כ בני בגין ביקש שלא להצביע על אישור הצעת החוק עד אשר יונח בפני הוועדה נוסח מתוקן של הנחיות היועץ המשפטי לממשלה כך שיהיה ברור שהשימוש בתקנות ההגנה לשעת חרום, ייעשה רק אם היועמ"ש יגיע למסקנה כי קיימת לקונה בחוק. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה קיבל את בקשת ח"כ בגין והבהיר שלא ייעשה שימוש בתקנות, במקרים שבהם ניתן להעמיד לדין עפ"י החוק.
