מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את מה שמכונה חוק V-15, בעניין מימון מפלגות, של חבר הכנסת יואב קיש וקבוצת חברי הכנסת.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "במהלך תקופות הבחירות במדינת ישראל חוק מימון מפלגות מאותגר על ידי גופים שונים שמנסים להשפיע דרך ארגון ומימון חוץ מפלגתי על תוצאות הבחירות בישראל. כך היה בתופעת "עמותות ברק" וכך גם במהלך הבחירות לכנסת ה-20.חוק מימון מפלגות קובע כללים בנוגע למימון והוצאות של רשימות מועמדים, סיעות ומפלגות. החוק קובע כי כללים מסוימים החלים על מימונה של סיעה יחולו עליה גם כאשר המימון וההוצאות מתבצעים אצל "גוף הקשור לסיעה" כהגדרתו בחוק. מוצע להרחיב את ההגדרה "של גוף הקשור לסיעה" כך שיכלול בין היתר, גם תורמים למועמד בבחירות המוקדמות, למפלגה או לגוף הקשור לסיעה. בנוסף מוצע להגדיר "גוף פעיל בבחירות" ולקבוע כללים להתנהלותו, לאופן מימונו ולפעילותו בתקופת הבחירות.
בארה"ב קיימות פרצות רבות בחקיקה דומה אשר מאפשרות לבעלי הון לממן בצורה עקיפה מפלגה או מועמד ללא קשר לקמפיין הישיר של אותו מועמד. נוצרה תופעה שבתקופת בחירות בארה"ב למעשה אין מגבלה אפקטיבית על איילי הון להתערב בבחירות ונוצר מרוץ שלילי אחרי גיוס הון חוץ מפלגתי. על מנת למנוע מצב שבו בעלי הון ינצלו את ממונם כדי להטות את תוצאות הבחירות בישראל מוצע התיקון הנ"ל.
עוד באתר:
גם בישראל בבחירות לכנסת ה20 פעלו מספר תנועות במטרה ברורה להשפיע על תוצאות הבחירות. הדומיננטית שבהן הייתה תנועת V15 , אשר טענה שאינה מזוהה עם גוף פוליטי מסוים. התנועה העבירה מסרים שליליים כנגד אישים פוליטיים ובראשם ראש הממשלה אולם לכאורה לא הביעה תמיכה פומבית באף אחת מהרשימות שהתמודדו לכנסת.
פעילותן של התנועות האמורות לא הסתכמה בהבעת דעות גרידא שבוודאי חוסה תחת חופש הביטוי, אלא בשורה של פעולות שבאופן טבעי נעשות רק על ידי מפלגות כחלק מתעמולת בחירות, לרבות פעולות בעלות אופי ארגוני כגון איסוף מידע ורישום של כוונות הצבעה, לצורך ארגון מערך הסעות ועידוד הצבעה של מצביעים "מזוהים" ביום הבחירות. פעולות אלה נעשו במימון גלוי של נדבנים תושבי חוץ.
החוק הנוכחי, כפי שפורש על ידי מבקר המדינה השופט (בדימ') גולדברג בבחירות לכנסת החמש עשרה, קובע שבכדי להוכיח שפעילותו של גוף "קשורה לסיעה", יש להראות שפעילים מרכזיים במפלגה הינם גם פעילים בגוף החיצוני או להראות זיקה משמעותית במקורות המימון או בפעילותו קושרים את הגוף לסיעה.
לפי הדין הקיים, פעיל בולט של מפלגה אשר מודיע בסמוך לבחירות שאינו מעורב בפעילות מפלגתית (אך הוא עדיין מזוהה עם המפלגה ציבורית), רשאי להיות מעורב בגוף חוץ מפלגתי אשר מקיים פעילות שבאופן טבעי נעשית על ידי מפלגות.
זאת ועוד, לפי הדין הקיים פעילות תעמולת בחירות הנעשית ללא קשר למפלגה אך תורמת למפלגה או לגוש פוליטי אינה כפופה למגבלות החלות על מפלגה על אף שתכלית הפעילות דומה מאוד אם לא זהה – השפעה על תוצאות הבחירות לכנסת.
כך, ניתן לעקוף "בדלת האחורית" את הוראות החוק באופן שברור לתורמים לגוף שאינו מפלגתי שהם משרתים בפועל את מטרתה של מפלגה מסוימת או קבוצת מפלגות מגוש פוליטי מסוים. בכך נפתחת אפשרות להשפעת מימון אסור לרבות מימון זר ומימון תאגידי על מערכת הבחירות בישראל."
ח"כ יואב קיש אמר כשהציג את ההצעה בסוף כנס החורף: תארו לעצמכם שאנחנו במערכת בחירות של 2019 ופתאום יש לנו ארגונים שאוספים תרומות של מיליוני שקלים וכל זה במסלול עוקף חוק מימון מפלגות. האזרחים שלנו מוצפים בטלפונים, הודעות ושלטי חוצות, עשרות מיליונים שמנסים להשפיע על דעת הבוחר בלי פיקוח. הפגיעה היותר קשה תהיה דווקא במפלגות הקטנות. ראינו בבחירות הקודמות איך מיליונים מרחבי העולם ניצלו את הפרצות האלה. ישראל היום היא אחת הדמוקרטיות החזקות בעולם, חלק מזה זה בגלל שהבחירות פה חשאיות ושוויוניות. כל מי שהדמוקרטיה חשובה לו חייב לתמוך בהצעה הזו. אף אחד לא מגביל פעילות אזרחית, אפשר להתרים כמה כספים שאתה רוצה על כל אג'נדה, אבל אל תתנהגו כמפלגה. אתם מעדיפים אינטרסים אישיים ומפלגתיים על פני הדמוקרטיה.
השר יריב לוין השיב בשם הממשלה: ההצעה הזו היא לא תולדה של איזו מחשבה תיאורטית אלא של אירוע חמור שהתרחש בבחירות האחרונות כאשר חוקי מימון המפלגות נעקפו על ידי מהלך שהיה אמנם חוקי אבל פגע פגיעה אנושה בשוויוניות הבחירות כאשר יש מפלגות שנהנות בפועל ממימון עודף שמקורו בכסף זר בלתי מפוקח ובלתי מוגבל.
ח"כ עיסאווי פריג': אין גבול לחוצפה כאן, עושים צחוק מעיקרון השוויון. מתפתח כאן מודל סתימת פיות שמראה כמה אתם חלשים. במקום להבליט את האיכויות שלכם אתם כל הזמן מנסים לסתום פיות בכל מיני שיטות. השיטה הזו מראה עד כמה אתם ריקים מתוכן. תפסיקו להשתמש בביטויים שהם לא מבית הספר שלכם. אתם לא שוויון אתם אנטי שוויון.
43 תמכו 31 התנגדו וההצעה תועבר לוועדת הכנסת שתכריע היכן תהיה ההכנה לקריאה ראשונה.
