ירושלים היא לא עוד עיר ובטח שלא סתם מקום.
לירושלים יש סיפורים מפורסמים מהעבר בכל פינה אבל גם אנשים רגילים בהווה שלומדים תורה וחוזרים הביתה מדי יום מהעבודה ומוצאים עצמם בשותפות גורל תקועים בפקק בין תלולית בית הכרם החדשה למסלול הממשיך של הרכבת הקלה.
למרות כל הברכות והמחמאות ששומעים כל השנה ובמיוחד ביום אחד בשנה על מעלותיה הרבות של ירושלים, ולמרות העובדה שכמעט כל ירושלמי בהווה או בעבר יכול למצוא כנגדן הרבה יותר חסרונות לעיר-בירה המשכרת לעיתים את השכל הישר-אך עדיין נדמה שרוב האנשים בעולם אוהבים את ירושלים כל אחד מסיבה אחרת – בשנים האחרונות אי-אפשר להתחמק מהתחושה שלכל אדם יש בעיה איתה.
עוד באתר:
והבעיה הזאת מתפשטת כאש בשדה קוצים(דימוי לא כל-כך טוב על רקע הדליקות שמאיימות להפוך כל אזור ירוק בירושלים לחום דהוי עד שחור ולכלות כל ריאה ירוקה שהופכת בחוסר אחריות של מבעירים או מציתים בעלי מצתים לריאה שחורה ומעציבה).
ואני לא מדבר רק על החוצפה העקשנית של בעלי העסקים מחללי השבת להפר את המצב-הקיים ולפגוע בקדושת ירושלים ובפרנסתם של אחיהם המקפידים לכבד את השבת ואת שומריה כראוי ולא רק בירושלים אלא בכל מקום בארץ, וגם לא על המתיחות הבלתי-פוסקת בין תושבי השכונות היהודיות במערב ובמרכז העיר לתושבי מזרח ירושלים שמאפשרים לשורשי הרוע להתפשט בתוכם ולהרוס כל חלקה טובה ובנויה כהלכה במסגרת מהומות זעם בלתי נשלט הכוללים מאבק אלים בשוטרים או גרוע מכך שימוש באבנים ירושלמית לחורבן ולא לבנין והמרת חיים של שלווה בתכנון ולצערנו לעיתים גם לביצוע פיגועי טרור מחרידים(וחלילה לעשות הכללות ולהכתים בכתמים שחורים וכעורים אלה את כל מזרח הבירה או להצהיר בטעות או בשלטי חוצות דווקאיים שאזור זה אינו חלק מירושלים). אני אפילו לא מדבר על המלחמה הניטשת לאחרונה בין שומרי היהדות הנאמנה להולכים בדרכים עקלקלות ומנסים בכוח משפטי ולפעמים גם בדריסת החוק ברגל גסה לשנות סדרי עולם והלכה בכותל המערבי- שהוא כיום המקום הקדוש ביותר לעם היהודי שניתן לגשת אליו(ותודה למוטי לביא על ההגדרה המדויקת)
הנקודה בה רציתי להתמקד היא הניסיון הבלתי פוסק להפוך במודע את ירושלים לעיר ככל הערים בישראל תוך כדי התעלמות מכוונת ולעניות דעתי גם מסוכנת ממעמדה היחודי. ירושלים היא לא עיר הטכנולוגיה המתקדמת, לא עיר לגובה שתופסת גובה על כל שאר הערים, ולא עיר שצריכה לספוג עלבונות מפי פוליטיקאים שאינם ראוים להתייחסות המרשים להבלי פיהם לזהם את עיר הקודש בכל הזדמנות כשבדרך כלל אותם אנשים גם מנצלים הזדמנות להתנגח במגזר חשוב ביותר בחברה הישראלית שמבין אולי יותר מאחרים את חשיבות שימור ירושלים של פעם ומזכיר לציבור הכללי פעם אחר פעם שאין מדובר בעיר רגילה אלא בעיר הקודש שיש לשמור בכל דור ודור על האור המיוחד שלה- כדי שחס וחלילה לא ידעך.
אפילו כשירושלים מתפתחת וגדלה בצעדי ענק עד כדי כך שזה כבר מצחיק להגיד לשנה הבאה בירושלים הבנויה כשהבניה הירושלמית מותחת את גבולותיה עד פאתי מודיעין- אבל על הירושלמים שחוגגים בכל יום את שחרורה מן המצר ושלטון האויב- צריכים לדאוג לכך שלעולם לא יאלץ אף אדם להרגיש חלילה שאין לו מקום אחד מיוחד להתחבר אליו בירושלים, בתקווה שהחיבור הזה אינו רק הכביש המוביל לאזור המרכז…
