לולא היו קוראים למראיין מרדכי לביא ולמרואיין צבי יחזקאלי, סביר להניח שהייתם מאזינים הבוקר לעוד ראיון – אחד מני רבים וטובים – בנושאי המזרח התיכון, עליית האיסלאם הקיצוני וההתפשטות המדאיגה של ארגון דאעש.
אלא שכשמדובר במראיין שדורש את דברי מרואייניו כמין חומר, ביחזקאלי – כתב טלוויזיה ותיק ומוערך, שמצא באמצע קריירה מפוארת מסילות לאביו שבשמים – ובעיתוי של מוצאי חג מתן תורה – הראיון הופך לדיאלוג אישי, חושפני ומרתק.
לביא: תן לי את הנקודה שנגעה בך מתיקון ליל שבועות?
עוד באתר:
יחזקאלי: "האמת זה עבר מהר הפעם, מהר מאוד אפילו. בשעה שלש התפניתי לשעה התבודדות, ופתאום אמרתי לעצמי: 'הרי שנה שעברה, על מה היו התפילות שלי? על לימוד תורה, והנה ב"ה, למדתי השנה הדף היומי, סיימתי כמה מסכתות, לפתע החמאתי לעצמי ברמה שהאמנתי. אני בדרך כלל מאמין שאחרים אומרים כמה טוב אני, וגם לא שאני אומר לעצמי. כמעט לא יוצא לי שאני רואה טוב בעצמי, אני לא אחד שמפרגן לעצמי.
"לרגע תפסתי את עצמי ואמרתי: 'צבי, תראה מה נהיה אתך, איפה יכולת להיות אם היית ממשיך במסלול החיים הקודם שלך, עוד מעט אתה בן 46, והנה אנחנו משפחה, בדרך לילד חמישי, תורה, בית כשר, ואאלה – תשמח'. שמחתי שזכיתי בתורה שאני בקבוצה הזאת שערים בלילה ושהוזמנו לחתונה…"
לביא: שומע אותך ושואל את עצמי מאיפה אתה שואב את האנרגיה לעבודה בענייני חולין?
יחזקאלי: "זה יונק מזה. אני מאמין שאיפה שאני היום זה חלק מהעניין, לא סתם. אם ה' היה רוצה – היה מתעל אותי לבית המדרש. אני יגיד לך ככה: אני מרגיש באמת שזה שחזרתי בתשובה ושאני על המסך של ערוץ 10 – הנה עכשיו כולם מחכים לי לצילומים, ישנו כאן במלון, אני קמתי בארבע, נסעתי לרשב"י, עם כל הלימוד וההתבודדות – עכשיו כשאבוא לעבוד זה לא יהיה סתם אדם שמשחק על מגרש אחר, זה יהיה אדם שמביא למשחק משהו אחר לגמרי. אדם שרואה שקף של התורה ושל החיים. אם אהיה כל היום בבית המדרש, זה יהיה נפלא, אבל מי יעשה את זה?".
יחזקאלי בסיום ראיון שמומלץ להקדיש מספר דקות להאזנה אליו, מחמיא ללביא: "ראיתי איך אתה עושה רדיו – זו אומנות. יכולת ההקשבה שלך יכולה להוציא ממני מה שאני לא יכול להוציא מעצמי – בחיים אולי".
