תושבי רמת בית שמש ג' החליטו לצאת למאבק חסר פשרות בעקבות ההזנחה החמורה המסכנת חיים בשכונתם. היום הם הגישו בבית המשפט השלום, תביעת נזיקין כנגד משרד השיכון על סך חצי מיליון שקל, בגין הפרת הסכמי פיתוח והזנחה פושעת של רמת בית שמש ג'.
בכתב התביעה שהוגש על ידי עורך הדין מאיר הלר פורטו ההתחייבות לפיתוח המקום: גומחות בטון לפילרי רשת של חברת החשמל וחברת בזק, מדרכות וביצוע רחובות משולבים (רחוב הולנדי), גינון ונטיעה במדרכות וברחובות המשולבים, ניקוז ותיעול מי גשם על פני הכבישים (צנרת תת קרקעית), פיתוח נוף, גינון ופיתוח בשטחים ציבוריים פתוחים.
עוד נכתב כי "בהסכם מתחייבת הנתבעת לסיים את עבודות הפיתוח במלואן או בחלקן "בהקדם האפשרי", וכי מתחייבת הנתבעת לסיים את כל עבודות הפיתוח "לא יאוחר מתום 43 חודשים מן היום בו נחתם הסכם הפיתוח" עם הזוכה/התובע, עוד נכתב כי "עבודות הפיתוח החיוניות לקיום חיים תקינים יושלמו לא יאוחר מתום 40 חודשים מיום חתימת הסכם הפיתוח".
עוד באתר:
אלא, "נכון למועד הגשת התביעה, כאשר חלפו למעלה מ 12 חודשים מהיום בו היה על הנתבעת – לסיים את עבודות הפיתוח, טרם סיימה הנתבעת את עבודות הפיתוח כפי שהתחייבה בהסכם, וכדלהלן: ברחוב אין מדרכות, הכביש, שנסלל ככביש זמני, רצוף בורות ומהמורות, טרם בוצעו עבודות לניקוז ותיעול מי הגשם, לא בוצע פיתוח נוף ו/או גינון ו/או נטיעה במדרכות ו/או בשטחים הציבוריים הפתוחים".
עוד נכתב בכתב התביעה כי "למרבה הצער, תשובות הנציגים היו מתחמקות, ולמרות שהם הודו כי אין כל מניעה לסיים את עבודות הפיתוח, וכי "בקרוב", "חודש הבא", "יש כבר תוכנית לביצוע", הרי שעד היום דבר לא זז בשטח ולא נראה כי הנתבעת עושה איזה שהוא מאמץ כדי לעמוד בהתחייבויותיה".
ולהלן נזקי התובע כתוצאה מהתרשלות הנתבעת אשר מופיעים בתביעה:
התובע יטען כי הנתבעת, במחדליה ובאי קיום התחייבויתיה על פי הסכם הפיתוח, הסבה לו הוצאות רבות ונזקים גדולים, בין היתר נזקים לרכבו של התובע, הוצאות רבות על נסיעות, לכלוך וזועמה המתאספים דרך קבע בסבית הנכס, אבנים מדרדרות הפוגעות ברכושו, וכמובן עוגמת נפש רבה.
תקצר היריעה מלפרט את הנזק הרב (כספי ורגשי) שנגרם לתובע ששם מיטב כספו על בית חלומותיו, כאשר בפועל הוא ומשפחתו נאלצים לגור בסביבה שאינה מביישת כפרים נידחים בארצות לא מפותחות רחוקות, להלן ובקצרה פרוט חלק ממחדלי הנתבעת.
הדרכים המובילות אל הנכס נסללו לפני כ 10 שנים בעת שהחלו עבודות הבנייה בשכונה. הכבישים נסללו לצורך מעבר משאיות טרטקטורים וכדו'. בצורה זמנית וללא מדרכות, מתוך מחשבה כי ממילא מעבר טרטקוטרים ומשאיות כבדות על הכבישים יהרוס את ריבוד וסלילת הכבישים ויצריך ריבוד חדש בעת שהשכונה תאוכלס.
ברחוב הנכס, אין מדרכות, והיציאה לרחוב מסוכנת. ילדי התובע לא יכולים לצאת לרחוב עצמאית והתובע נאלץ לדאוג להם לתחבורה מידי יום לכל יציאה שלהם, בית ספר, חוגים וחברים.
בנוסף, מעבר הטרקטורים והמשאיות במשך השנים הרס את הכבישים בשכונה בכלל וברחוב הנכס בפרט לחלוטין. בחלק מהכביש ברחוב הנכס אין אספלט, הכביש רצוף בורות, נסיעה בכביש מדמה נסיעה ברכב שטח, ורכבו של התובע ניזוק דרך קבע.
ברחוב הנכס לא הסתיימו עבודות הניקוז ותיעול מי הגשם על פני הכבישים, ובחורף ניקוות ברחוב בכלל ובכניסה לנכס בפרט שלוליות ענק, בוץ ולכלוך.
סביבת הנכס: תלוליות עפר ופסולת בניין מקיפות את הבניינים בשכונה כולה ובסביבת הנכס בפרט, מראה שלא רק שאינו מלבב במיוחד, אף מסכן חיי הילדים שבחטאם מוצאים להם תלוליות אלה מקום למשחק.
גינות ופינות משחק: הנתבעת התחייבה לפיתוח נוף, גינון ונטיעה במדרכות ובשטחים הציבוריים הפתוחים. אך למרבה הצער במקום גינות חמד, בשטחים הפתוחים ניתן למצוא תלוליות עפר ופסולת בניין, הררי אשפה ועפר ובמקום שילדי התובע יוכלו לבלות ולהנות מגינות חמד התמקמו בשטחים אלו "דיירים" אחרים, חולדות, עכברים ומיני מרעין בישין.
לסיום נכתב כי "לאור האמור לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד לזמן את הנתבעת לדין ולחייבה, כדלקמן: לקיים את הוראות הסכם הפיתוח, ולסיים את כל עבודות הפיתוח בהקדם וללא דיחוי (תוך קציבת זמן מוגדר כפי שיראה בית המשפט לנכון). לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 150,000 ₪ בגין ירידת ערך הנכס, ובגין מפח הנפש, ההוצאות, הטרדה והטרחה שהנתבעת הסבה לתובעים במחדליה כמתואר בתובענה זו. יובהר כי הסך הנתבע נקבע לצורכי אגרה בלבד, כאשר הנזק האמיתי שנגרם לתובעים מוערך על ידם בסך של כ 500,000 ₪".
"אשר על כן, בית המשפט הנכבד מתבקש לזמן את הנתבעת, ולחייבה לשלם לתובעים את מלוא סכום התביעה, וכן לחייבה בהוצאות התובעים הוצאות משפט ובשכ"ט ב"כ בצירוף מע"מ כדין", נכתב לסיום.
