תיקון איוולת: רב ודיין מקבילים לתואר ראשון ולדוקטורט

יו"ר ועדת הכספים גפני קרא לנציבות שירות המדינה ולמשרד החינוך להכיר בלימודי הסמכה לרבנות ולדיינות לצורך גמול השתלמות ולצורך תנאי סף בקבלה לעבודה במשרות בשירות הציבורי

"יש דברים שאמורים להיות מובנים מאליהם כשמדובר במדינה יהודית, אך מתברר שבכל-זאת נדרשת התערבות הכנסת. לימודי הסמכה לרבנות הם לפחות כמו לימודי תואר ראשון ולימודים לדיינות הם לפחות כמו לדוקטורט ועל-כן מן הראוי שהמדינה תכיר בכך, במיוחד בכל הנוגע להליכי קבלה לעבודה במשרות בשירות הציבורי וכן לצורך גמולי השתלמות בעבודה".

כך אמר היום (ג'), יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), בדיון מיוחד שבו קרא לנציבות שירות המדינה, למשרד החינוך וליתר משרדי הממשלה, לפעול להכרה מלאה בתארים התורניים, בדומה לתארים המקבילים בעולם האקדמי. בדיון דרש גפני מנציגי הממשלה להסדיר גם את ההכרה בלימודים במערכת החינוך המוכרת העצמאית כמקבילים ל- 12 שנות לימוד.

עוד באתר:

תקרית חריגה

עובד ב'תנ"כי' ננשך בצווארו ע"י נמר; מצבו אנוש

פנחס בן זיו

צפו

תיעוד: "אלי ציון ועריה" בחברון והיכל יצחק

נתי קאליש

צפו

החג בתשעה באב: שיחה מצמררת ושירה סוחפת בחושך

אבי יעקב

צפו בתיעודים

הלוחמים מסכמים חודשיים: מאות תשתיות ועשרות פירים

קובי פינקלר

גפני פתח את הדיון בהקראת פניות שהגיעו אליו מאנשים שהתמודדו במכרזים לעבודה בשירות המדינה ושדרישות הסף אליהן הן 12 שנות לימוד בלבד. מהפניות עולה, שיש מקרים בהם נציבות שירות המדינה ומשרדי ממשלה דוחים פניות של מועמדים חרדים, אף שיש להם 12 שנות לימוד, אם כי ממערכת החינוך העצמאי. במהלך הדיון התברר שקיים נוהל בנציבות שירות המדינה ובמשרד החינוך להכרה בלימודים שאינם במערכת הממלכתית, אלא שלא מיידעים די הצורך את המועמדים בנוגע לכך, או שהנושא לא מוסדר באופן מלא, כך שלימודים בישיבות קטנות, אף שהן מוכרות והלימודים בהן מקנים הכרה לצורך 12 שנות לימוד, מקשים על בוגריהם להתמודד במכרזים של שירות המדינה.

מבין הפניות שהקריא גפני, מועמד חרדי שנדחה במכרז לעבודה פקידותית במשרד האוצר בשל אי עמידה לכאורה בתנאי הסף של 12 שנות לימוד. פניה נוספת, מועמד חרדי שנדחה ע"י משרד התיירות בבואו להתמודד למשרת מורה דרך לתיירות פנים ישראלית וכן פנייה של אדם שביקשה להוציא רישיון למורה נהיגה ונדחה, אף ששירת 3 שנים בצבא כנהג מוביל טנקים וזאת גם כן, בשל היעדר 12 שנות לימוד לכאורה. בשני המקרים האחרונים, בעקבות פנייתו של גפני לשרי התיירות והפנים הנושא הוסדר, אך הוא ציין, כי "הסיבה לקיום הדיון בוועדת הכספים היא להפוך את הדיבורים של ראשי ממשלה והשרים על חשיבות שילוב חרדים בעבודה לממשיים. לכן נדרשת הסדרה מלאה שמקרים מעין אלו לא יישנו מכאן ולהבא".

אנשי נציבות שירות המדינה ומשרד החינוך הודיעו לגפני, כי כבר בשבוע הבא הם יתכנסו על-מנת להסדיר את נוהל ההכרה בלימודים במערכת החינוך העצמאית, לרבות האופן שבו יידעו את המועמדים והקלה עליהם בהשגת האישור על 12 שנות לימוד במידה שהדבר יתבקש.

בעניין ההכרה בלימודי הסמכה לרבנות שנמשכים בד"כ כארבע שנים או לדיינות, שנמשכים בד"כ כשבע שנים, אמר גפני, כי "עפ"י היקף הלימודים ורמת הקושי שלהם, מן הראוי שהמדינה ומשרדי הממשלה יכירו בהם בדיוק כפי שמכירים בתארים האקדמיים המקבילים בהיקפם לצורך תנאי סף לתפקידים בשירות הציבורי. כן, נדרש שהלימודים הללו יוכרו לצורך קבלת גמולי השתלמות המקנים לעובדים במגזר הציבורי תוספות למשכורת".

עוזר מנכ"לית משרד המשפטים, אלי מוגילבסקי, אמר ש"משרד המשפטים תומך מאוד בהכרה בלימודי הסמכה לרבנות ולדיינות ואף מכיר בתרומתם האפשרית לתפקידים רבים במגזר הציבורי. על משרד החינוך ונציבות שירות המדינה לבחון כיצד לפקח על מוסדות הלימוד הרלוונטיים אך בוודאי שיש להכיר בהם ואף ראוי מאוד שכך ייעשה". בהמשך לדבריו ציטט גפני פנייה של מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, לנציב שירות המדינה, ושבו היא מציינת שהלימודים לרבנות ולדיינות עולים עשרות מונים ברמת הקושי והאינטנסיביות על קורסים רגילים לגמולי השתלמות.

גפני הודיע כי "יפנה לראש הממשלה בעניין על-מנת שיקים צוות שייבחן את הדברים בצורה חיובית. לא יתכן שתתקיים אפליה של מי שלומדים אותו היקף שנים ואף יותר במערכת העצמאית או ללימודי רבנות ודיינות לבין מי שלומדים במערכת הממלכתית או ללימודים אקדמיים כאלו ואחרים".

בעניין תנאי סף של 12 שנות לימוד, הודיעה נציגת נציבות שירות המדינה, גבריאלה אשכנזי, ש"הנציבות ערה לנושא ומנחה מועמדים חרדים להליך פשוט מול משרד החינוך לקבל אישור על 12 שנות לימוד בגין לימודים במערכת החינוך העצמאית ואז הם יכולים להתמודד בכל מכרז שאלו תנאי הסף שלו".

גפני קרא לה לאנשי משרד החינוך, להודיע לוועדה על ההחלטות שיקבלו בפגישתם בשבוע הבא וכיצד ייקלו מכאן ואילך על מועמדים חרדים שיש להם 12 שנות לימוד, כך שיוכלו לצאת לעבוד בדיוק כמו כל המועמדים האחרים. "תפשטו הליכים על-מנת שאנשים באמת יוכלו להשתלב בשוק העבודה. תחדדו נהלים ושתהיה אחידות בין כל משרדי הממשלה". לבסוף הודיע, ש"ועדת הכספים תקיים מעקב בנושאים אלו על-מנת לוודא שהעניינים מוסדרים ושלימודים תורניים יוכרו באופן הראוי בדיוק כמו לימודים אחרים בקבלה לעבודה במגזר הציבורי ובהכרה לצורך גמולי השתלמות".