אבל, מילה עם משמעות חזקה הטומנת בחובה המון כאב והתמודדות, פעמים רבות האבל מגיע בהפתעה , תופס אותנו לא מוכנים, בימים האלה ימי בין המצרים אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש ואנו נוהגים מנהגי אבלות בכדי לחדד ולהדגיש שאנו נתונים ושרויים באבל.
איילת כהן וידר פסיכולוגית קלינית במאוחדת ומרצה בנושאי טראומה הורות ומשפחה בקריה האקדמית אונו מחדדת לנו את הדברים
מהי הגדרת אבל ?
במשמעות צרה זה איש או אשה שאיבדו את אחד משבעת הקרובים במקרה זה נוהגים במנהגי אבלות יושבים שבעה וכדומה. במשמעות רחבה ישנם תהליכי אבל שקשורים באובדן, בכל מצב שבו יש התמודדות עם אובדן משמעותי כמו גירושין או טראומות שונות, בכל מקרה אבל ,יש צורך להסתגל לאובדן ולקבל את המצב החדש, יש שלבים ברורים מאד בתהליך.
עוד באתר:
מהם השלבים של האבלות ?
אילזבת קובלר – רוס פסיכאטרית היתה במחנות ריכוז בפולין וחוותה על בשרה את האבל על כל צדדיו היא יודעת מה להגיד במצבים שבהם רוב האנשים מאבדים בהם את הלשון ואת העשתונות. היא מטפלת באנשים שעומדים למות ובילדים ומבוגרים שעומדים לאבד את יקיריהם.
אליזבט ניסחה את שלבי האבל ברמה כרונולוגית כשהם מופיעים בזה אחר זה, נכון שזו לא נוסחה מדעית ולפעמים השלבים מטשטשים וחוזרים בתנועת ספירלה חזרה לשלבים שוב ושוב.
שלב ראשון הכחשה
בשלב ראשון בו אנשים מקבלים את הבשורה המרה הם מתכחשים לה, התעלמות מהעובדות, "אני לא מאמינה" "זה לא יכול להיות" אין פה הגיון וזה לא רציונלי אבל יש כאן התעלמות וחוסר רצון להכיר בעובדות המרות
שלב שני כעס
בשלב שני יש כעס חזק, בשלב זה הרגש מתעורר והשאלות לא מאחרות לבא "מדוע זה קרה דוקא לי" "האם עשיתי משהו לא טוב?" היכולת לפרוק את הכעס זה שלב טוב למשל במצב של טראומה כתוצאה מאלימות במהלך הטיפול מתעורר כעס והוא משחרר את הכעסים ועוזר להתמודד
שלב שלישי מיקוח
שלב המיקוח קיים בעיקר במקרים של מחלות סופניות יש התנהלות לא בהכרח רציונלית אלא מונעת מרגש הצעות ותחנונים לעסקאות כעין משא ומתן עם אלוקים כדוגמאת:"אני מוכנה שהחיים שלי יתקצרו וחיי הילד שלי יתארכו"
שלב רביעי עצב ודכאון
שלב חשוב שבו מתרחש לב האבל הכרה ומתן מקום לעצב למשל כשיושבים שבעה העצב מקבל לגיטימציה ואפשר לשתף, לפרוק ולבכות את האובדן, בשלב זה ישנה תחושת "מה הטעם בחיים אחרי שאיבדתי אדם קרוב" "אני לא אותה אשה"
שלב אחרון השלמה
קבלה והשלמה של הזהות החדשה אחרי האובדן ושאיבת כוחות ממה שקרה פעמים רבות ישנה התפתחות רוחנית ושימוש באובדן כמנוף
האם הסביבה יכולה לתמוך או להכאיב?
יהודית הרמן מדגישה בספרה כי היצורים האנושיים מאד חברותיים החיים שלנו מתקיימים בתוך מרקם עדין הבנוי מסביבה שעוטפת אותנו ולכן האימון התמיכה וההשתתפות מאד מחזקת ומסייעת לתהליכי האבל והשיקום.
פעמים הסביבה לא יודעת להתמודד עם האבל ובוחרת להתעלם לחלוטין ומצד שני גם פתיחות יתר, בחישה בכאב או אזכור האבל בסיטואציות לא מתאימות יכול להביך ולהכאיב עוד יותר. כך או כך סיוע מהחברה הקרובה יכולה לעזור להחלמה ואיחוי הפצע
האזינו לשיחה המרתקת של איילת כהן וידר פסיכולוגית קלינית עם רחל פסטג
ונסיים בכך שלא נדע יותר צער ומכאוב.
