שריד לדור דעה • הצדיק שהתבודד בכל בוקר ולימד תורה במחתרת

היום (חמישי) כ"ב תמוז חל היארצייט של הצדיק רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל, שריד לדור דעה של חסידי ברסלב בדור הקודם – בגיל שמונה עשרה התקרב לחסידות ברסלב, ומאז סדר יומו החל בהשכמה בחצות הלילה ועריכת תיקון חצות, התבודדות שעה ביום לפחות. כן נהג כמנהג ברסלב להתפלל תפילת שחרית עם הנץ החמה. רבי לוי יצחק העיד על עצמו שכך נהג בדקדקנות יום־יום למעלה משבעים שנה, מאז שהתקרב לברסלב. רבי לוי יצחק ב"ר אברהם נח זצ"ל נסתלק לבית עולמו בן תשעים ושתיים שנה בכ"ב בתמוז תשמ"ט.

כ"ב בתמוז ימלאו עשרים ושש שנים להסתלקותו של הרה"ח רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל. רבי לוי יצחק נולד בשנת תרנ"ז בעיירה גרודז'יסק שבפולין, בכ"ג בסיוון (ביום שבו נכתבו ונחתמו "האגרות השניות" בזמן מרדכי ואסתר).

בגיל שמונה עשרה התקרב לחסידות ברסלב, ומאז סדר יומו החל בהשכמה בחצות הלילה ועריכת תיקון חצות, התבודדות שעה ביום לפחות. כן נהג כמנהג ברסלב להתפלל תפילת שחרית עם הנץ החמה. רבי לוי יצחק העיד על עצמו שכך נהג בדקדקנות יום־יום למעלה משבעים שנה, מאז שהתקרב לברסלב.

רבי לוי יצחק היה מחסידי הרה"ק רבי אלימלך, האדמו"ר הראשון לבית גראדז'יסק, ומנעוריו היה מבקש תורה ויראה. כבר טרם גיל בר־מצוה היה קם בעוד ליל לעסוק בתורה.

בהיותו בן חמש־עשרה נכנס ללמוד בישיבה שבעיירה מאַקאָוו, הונגריא, שם התמיד בלימודו והתעלה ביראת שמיים. בישיבת מאַקאָוו, זכה בנפלאות ההשגחה להתוודע לאורה של חסידות ברסלב. היה זה כשבתחילת קיץ תרע"ד הצטרף לישיבה הנער יצחק'ל קראקובסקי מלודז', עילוי עצום ובעל מאור פנים אצילי, שלימים נודע כ'רבי יצחק'ל אוטבוצק'ר'. בחורף של אותה שנה זכה יצחק'ל לבלות פרק זמן באומן, שם ספגה נפשו מן ה'אוצר של יראת שמיים', ועתה, בבואו למאַקאָוו, עשה נפשות לדרכו של רביה"ק. על ידו נתקרבו עשרות מתלמידי הישיבה, ביניהם רבי לוי יצחק, רבי ישראל כהן ורבי משה טשנסטכובער.

כעבור תקופה קצרה פרצה מלחמת העולם הראשונה ותלמידי הישיבה נחפזו לשוב לבתיהם. באותה שעה, המריץ רבי יצחק'ל מלודז' את חבריו, בהם רבי לוי יצחק, שלא ייסעו הביתה, אלא יחצו את הגבול לרוסיא ויסתופפו בצל ציון רביה"ק שבאומן.

בהשפעת דבריו נסע רבי לוי יצחק לאומן, אליה הגיע כנער בן שבע־עשרה, לקראת ראש השנה תרע"ה. נפשו התפעלה מאמירת הסליחות של רבי אברהם שטרנהארץ, מנוסח התפילה הנלבב של החזן רבי נחמן נמירובער, מהאחווה הגדולה ששררה בקיבוץ הקדוש, ונתינת הצדקה בשתי ידיים בערב ראש השנה.

כאן התוודע לרבי אברהם בן רבי נחמן מטולטשין שהגיע מארץ ישראל לאומן, ונשאר בה עקב המלחמה שפרצה. שלוש שנים זכו רבי לוי יצחק וחבריו לשתות מבארו של רבי אברהם זצ"ל את מימי ה'נחל נובע', עד לראש השנה תרע"ח, שאז נחלש רבי אברהם וניטל ממנו הדיבור, עד שנסתלק בכ"ט בכסלו באותה שנה.

רבי לוי יצחק נשא לאשה את בתו של החסיד הנלהב רבי אהרן מקיבליטש, שהיה עובד ה' ומתבודד מופלג ואיש שמח ומשמח לב הבריות. לאחר נישואיו התגורר בקיבליטש, וכאשר פרצו הפרעות בהנהגת הצורר פטליורה ימ"ש, ברח יחד עם משפחת חותנו לטעפליק. היה זה לאחר שניצלו בנס מחרב הפורעים, לאחר שהוא, רבי לוי יצחק, בתושייתו, נתן להם מיד צרור כסף והודות לכך הם הניחו להם לנפשם.

רבי לוי יצחק שימש גם כחזן, גבאי צדקה, ובימי הקומוניסטים לימד נערים תורה במחתרת. בשנת תרצ"ו נאסר על ידי הקומוניסטים יחד עם חברו רבי אליהו חיים רוזין ז"ל, הם עברו חקירות מפרכות ומתישות. האוקראינים פסקו להוציאו להורג, אך ברגע האחרון קיבל חנינה ממושל אוקראינה, שהיה נשוי לבת של אחד מחסידי ברסלב. כעבור תקופה קצרה התחרטו האוקראינים על שחרורו, והוציאו צו מעצר נוסף כנגדו, אך כל נסיונותיהם ללכוד את ר' לוי יצחק לא צלחו, לאחר שנמלט ומצא מסתור באיזור מוסקבה.

ר' לוי יצחק זצ"ל עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים עיה"ק תובב"א, ובמשך רבות בשנים היה מבין המנהיגים הגדולים בחסידות ברסלב, שאז עדיין לא מנתה נפשות רבות כהיום.

מחשבתו הייתה נתונה תמיד ליום המוות, מתוך צורך תמידי להתכונן רוחנית ומוסרית לעולם הבא, והיה מתמיד בסדריו עד יומו האחרון, ומספרים אנ"ש שכאשר כהה מאור עיניו לעת זקנותו, והיה מאן דהו קורא לפניו מתוך ספר, אם הלה שגה בקריאתו היה רבי לוי יצחק מתקן אותו לרוב התמדתו וגרסתו עד גיל מופלג.

הרב החסיד רבי לוי יצחק ב"ר אברהם נח זצ"ל נפטר לבית עולמו בן תשעים ושתיים שנה בכ"ב בתמוז תשמ"ט, ונטמן בחצות לילה בבית הקברות בהר הזיתים בחלקת חסידי ברסלב, זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן.