גפני: "דעתי שלא צריך תקציב דו-שנתי, אבל אני חתום על הסכם"

בתום דיון ממושך אישרה אמש מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 • 50 חברי כנסת תמכו ו 44 התנגדו • גפני: "דעתי האישית שלא צריך תקציב דו-שנתי, אבל אני חתום על הסכם קואליציוני"

איתי גדסי

כ"ח בתמוז תשע"ו, 03/08/16 06:47

א+

א-

משה גפני תקציב דו שנתי

גפני Member of Knesset Moshe Gafni seen at the Knesset Committee meeting discussing establishing a preference for prosucts from Judea and Samaria out of the Knesset budget, at the Knesset, on October 26, 2015. Photo by Hadas Parush/Flash90 *** Local Caption *** ???? ???? ???? ????? ??? ????? ??????? ? ????? ? ?????? ??? ????

בתום דיון ממושך אישרה אמש (שלישי) מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראת שעה). 50 חברי כנסת תמכו ו 44 התנגדו.

בהצעת החוק מוצע לקבוע הוראת שעה לפיה תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 יהיה תקציב דו-שנתי שיכלול את הוצאות הממשלה לכל אחת מהשנים האמורות. כוון שהתקציב יהיה תקציב דו-שנתי הכולל שתי שנות תקציב מלאות, מוצע לקבוע מנגנון "התכנסות", לפיו הממשלה תגיש לכנסת עד ליום 1.1.17 דוח לעניין קיום או קיום הפרשים וועדת הכספים תקיים דיון על הדוח האמור. כן מוצע שהממשלה תכין תכנית מאזנת לכיסוי יתרת ההפרש ההוצאות או הפרש הגירעון, לאחר התייעצות עם ועדת הכספים. עוד מוצע שאם לאחר שבוצעו כל הפועלות או חלק מהפעולות לפי התכנית המאזנת והממשלה לא הניחה על שולחן הכנסת את אישורה לעניין אותן פעולות – יהיה עליה להגיש תקציב חדש לשנת 2018 עד לסוף חודש ינואר 2018 והיום הקובע לעניין אותו תקציב והתפזרות הכנסת אם התקציב לא יאושר יהיה 30.3.18.

בדברי ההסבר להצעה צויין כי "לצד היתרונות הגלומים בשיטת התקצוב הדו– שנתי, הכוללים, בין השאר, יצירת יחס הגיוני יותר בין שלבי תכנון התקציב לביצועו, יצירת ודאות גדולה יותר למשרדי הממשלה, חיזוק היציבות הפוליטית ופינוי משאבים ניהוליים לחשיבה אסטרטגית, טומנת בחובה שיטת התקצוב הדו–שנתי חסרונות אפשריים, בעיקר בשל הקושי בקביעת תחזיות ואומדנים לצורך בניית התקציב, הן בצד הוצאות הממשלה והן בצד הכנסותיה, והשלכותיהן הנרחבות של הטעויות בתחזיות האמורות".

עוד נמסר כי "הכנת תקציב דו–שנתי דורשת הכנת תחזיות לכ– 32 חודשים לעומת תקציב חד–שנתי שבמסגרתו מתבצעות תחזיות לכ– 20 חודשים. ככל שהתחזיות נעשות לתקופה ארוכה יותר כך גדלה הסבירות שיחולו טעויות חיזוי".

יו"ר ועדת כספים ח"כ משה גפני הציג את ההצעה ואמר כי "הפעם יש התייחסות שונה לעניין מאשר הייתה קודם. קודם היה תקציב דו-שנתי, שהוא תקציב לשנתיים, שנה ועוד שנה, זה לא תקציב לשנים 2017 ו-2018, אלא זה תקציב לכל אחת מהשנים הללו בנפרד. ההצבעה היא יחד, אבל התקציבים הם תקציבים נפרדים, בניגוד למה שהיה בשנים קודמות ובתקציבים דו-שנתיים קודמים, הפעם יש התייחסות למעבר, שבין 2017 ל-2018. פעם הכנסת הייתה מאשרת את התקציב הדו-שנתי והכנסת יוצאת מהעניין, והפעם זה יהיה אחרת".

גפני הוסיף: "דעתי האישית שלא צריך תקציב דו-שנתי, אבל אני חתום על הסכם קואליציוני, זו גם הייתה עמדתו של שר האוצר, אנחנו ישבנו יחד בישיבה, עם ראש הממשלה, והוא אמר: אכן אני חתום על הסכם קואליציוני, ואני אכבד את זה, וזאת תמונת המצב. יש לזה מעלות, אמרתי, הסברתי גם למה. יש לזה חסרונות. לו זה היה תלוי רק בי, היה מגיע תקציב חד-שנתי. אבל זה לא תלוי רק בי, אני חלק ממערכת".

ח"כ אראל מרגלית אמר כי "אני רוצה להזכיר לעצמנו מה היה לנו פעם אחרונה כשהיה תקציב דו-שנתי ולדבר על זה בצורה הגלויה ביותר. ראש הממשלה – בניגוד לדעתו של יושב-ראש ועדת כספים, משה גפני, בניגוד לדעתו של שר האוצר, כחלון – מביא תקציב דו-שנתי, בניגוד מוחלט לאינטרס הכלכלי של המשק ובמטרה אחת, של שרידות פוליטית, שהיא מעל הכול".