לראשונה נדונה בבית משפט השאלה, האם עשיית לייק או שיתוף לסטטוס של אדם אחר ברשת החברתית, מהווה לשון הרע כלפי הנפגע?
התשובה לכך היא לא, מאחר ואין במקרה זה כל פרסום – המתחייב מהוראות חוק איסור לשון הרע, על אף שעצם הלחיצה על לייק או שיתוף – מפיצה את הסטטוס הפוגעני לחברים נוספים ומרחיבה את מעגל התפוצה שלו.
מדובר בתביעה שהגיש מקומון ברמת גן כנגד שני נתבעים שלחצו על לייק לסטטוס פוגעני כנגד המקומון, ושיתפו סטטוס אחר שגם הוא פוגעני.
עוד באתר:
בית המשפט ניתח את חוק איסור לשון הרע, וקובע שלאור החידושים הטכנולוגיים יש להתאימו למציאות המשתנה, והכלים שקיימים בו אינם בהכרח מתאימים לעולם האינטרנט המתפתח בכל רגע. בית המשפט גם התייחס למקרים הקשים (שיימינג או פגיעה בקטינים) – תוך קביעת מבחן הפגיעה החד משמעית.
בפסק הדין כתב השופט עודד מאור כי "אם תתקבל פרשנות כי הלייק או השיתוף מהווה עוולה בלשון הרע, כי אז אנו מצמצמים או מגבילים את חופש הביטוי של היחיד, האדם המשתמש בפייסבוק".
"חוק איסור לשון הרע מגביל את חופש הביטוי של כותב הסטטוס הראשון, המקורי; חוק איסור לשון הרע מגביל את חופש הביטוי של אמצעי התקשורת ושל המפיץ".
ומה יעשה אותו נפגע, אשר פורסמה לשון הרע כנגדו והנה היא מופצת לכל עבר על ידי משתמשים שונים רק בשל העובדה שסימנו לייק?, התשובה לכך היא בנקיטת פעולה כנגד המפרסם הראשון, הוא המעוול והגשת תובענה כנגדו בשל לשון הרע (או במקרים המתאימים אף קובלנה פלילית). הנפגע יוכל לפעול להסרת הפרסום הפוגעני (שעם הסרתו של הפרסום הראשון, כלל הפרסומים שנבעו ממנו נמחקים מהרשת החברתית פייסבוק).
