שר האוצר, משה כחלון, יביא היום (חמישי) לאישור הממשלה את תקציב המדינה ואת התוכנית הכלכלית לשנים 2017-2018. עקרונות התקציב מתמקדים בהפחתת יוקר המחיה, צמצום הפערים בחברה והקטנת אי השיוויון, והעלאת הצמיחה והפריון במשק. תקציב המדינה יכלול תוספות תקציביות משמעותיות למשרדים האזרחיים, דבר שיבוא לידי ביטוי בהגדלת התקציבים בתחומי בריאות, חינוך, תחבורה, רווחה וקליטה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפתח ישיבת הממשלה כי "הממשלה תדון היום באישור תקציב המדינה לשנים 2017-2018. התקציב נושא בשורות של עידוד הצמיחה, הגדלת התחרות, הפחתת יוקר המחיה. אני מבקש לחדד ולהבהיר: הצמיחה היא היסוד החשוב ביותר בניהול מדיניות הכלכלה של מדינת ישראל והמדיניות החברתית של מדינת ישראל. אין מדיניות חברתית ללא מדיניות כלכלית שמאפשרת צמיחה ומייצרת את המשאבים. כל השאר זה דיבורים על חלוקה, קטיפת הפירות מהעץ. אנחנו חייבים כל הזמן לגדל את הפירות, לגדל את העץ, ולכן בזכות הצמיחה של העץ הכלכלי שלנו מגיעים כספי המסים שמאפשרים למדינה לממן את כל הצרכים שלה – את השירותים החברתיים בחינוך, ברווחה, בבריאות, בביטחון, בכל תחום אחר ולכן התקציב כולל כמה צעדים חיוניים להגברת הצמיחה".
שר האוצר, משה כחלון אמר כי "אנחנו מסיימים את תקציב 2015-2016 בצורה טובה עם גירעון נמוך ויחס חוב תוצר מהנמוכים שהיו למדינת ישראל. התקציב שאנחנו מביאים היום ממשיך בגידולים של מיליארדי שקלים למשרדים החברתיים- הבריאות, החינוך והרווחה. יש בתקציב הזה מנועי צמיחה למשק והפחתה משמעותית ברגולציה ובביורוקרטיה".
עוד באתר:
לדברי כחלון, "אני גאה שבעקבות הסכם הביטחון נפסק השיח האלים נגד הצבא. כשהרמטכ"ל אומר שתקציב הביטחון מאפשר לו למלא את תפקידו בצורה המיטבית זה פשוט עושה לנו טוב ונחת. אנחנו ממשיכים במגמה של הפחתת מיסים. מיסים נמוכים מצמיחים את הכלכלה ומאפשרים לנו להגדיל את ההוצאה האזרחית. אנחנו נמשיך להילחם בריכוזיות ולפתוח את השוק לתחרות. נמשיך במאמץ הלאומי לפתרון משבר הדיור ונקצה את כל קרקעות המדינה לזוגות הצעירים. התחרות בפנסיה תביא לחיסכון של מאות עד אלפי שקלים בחודש עבור העובדים הלא מאוגדים ולאלה שאף פעם לא דאגו להם. כל הצעדים שאנחנו עושים אנחנו מבצעים באחריות ובשיקול דעת".
הצעות החוק שיובאו לאישור הממשלה כחלק מהתוכנית הכלכלית מתמקדות בשלושה עקרונות מרכזיים: הפחתת יוקר המחיה, רפורמות בתחום הדיור, רפורמות צרכניות, רפורמות בתחום הפיננסי, צמצום פערים, הגדלת הצמיחה והפיריון, הפחתות מיסים ועוד.
