אבן השתיה • אימפריית הקפה של ר' דוד ויסנשטרן כל בוקר בכותל

פנויים לדבר על כוס קפה?

באישון ליל עת כולם נמים את שנתם ומספר חתולות עזובות מסתובבות לחפש אוכל הוא מתחיל את הבוקר שלו, בתנועות נמרצות ומיומנות הוא מגיע לחנות המכולת בסדר מופתי ובשקט בכדי לא להעיר את הפתיתים על המדפים הוא אורז ערימות של שקיות חלב, מעמיס על האוטו שכבר ראה ושמע וסחב הכל בדרכו לכותל המערבי, הכירו תופעת טבע מופלא 'דוד וייסנשטרן'

מזה 18 שנה שהבודקה הצנוע ברחבת הכותל המערבי הפך לבית קפה בזעיר אנפין, בבית הקפה הזה כל יהודי או נוצרי או ערבי, בקיצור כל אדם ללא הבדל דת גזע או מין יכול לבא בבוקר ליהנות מכוס קפה רותח עם עוגה בצד.

עוד באתר:

זעקה נוקבת

"מה קורה איתנו, למה בחורים מטפסים ומסכנים את עצמם?"

פנחס בינדר

מסר חד וברור

ראש הישיבה בסרטון: "לבוא מרחוק רחוק, במסירות נפש"

אלי יעקובוביץ

לקראת שבת

הפלייליסט לפרשת לך לך: ילדינו מול ילדי ישמעאל

אלי ממונסי

מרגש

מרהיב: גלריה נרחבת מעצרת התפילה ההמונית

שמעון כץ

לא טריוויאלי, לא נתפס הסיפור הזה, בפעם הראשונה ששמעתי על כך החלטתי לבא ולחזות במו עיני הבשר שלי את המחזה המשובב הזה,

לראשונה השכמתי קום ב-4:00 בבוקר, ולאחר תפילת וותיקין נדירה וארוכה בשריד בית המקדש עת נפרדתי מהקיר בנשיקות חשתי כי לשוני נדבקה לחיכי או אז ארומת ריחות הכה באפי ורגליי הוליכו אותי למקור. בבקתה פצפונת עומד זוג מבוגר ומשרת את לקוחותיו הנאמנים, עשרות כוסות מאוירות בברכת שהכל וצבע שמיים, מיחם ענק בגודל של חצי ירושלים וצנצנות מכל הסוגים והמינים של שוקו תה וקפה (לא תאמינו אפילו צ'יסטר טויס), "כמה עולה?" אני מבררת, "זה ללא תשלום" הם עונים לי יחד במקהלה, "מה זה קפה ומאפה?" אני ממשיכה לחפור  "כן, כל מה שאת רואה כאן ו.. מה להכין לך תגידי בזריזות יש כאן תור ארוך של חבר'ה צמאים".

סקרנית ומרותקת התגנבתי בחשאי למבנה אפוף אדי הקפה והשוקו, באחת עטפה אותי חמימות מענגת של פולי קפה ריחניים, עוגות כמו בקונדטוריה, מזווית עיני הימנית אני מגלה עשרות שקיות חלב מוכנות לזינוק להימזג לכוסות ההמון , מהצד השני עשרות ארגזים מלאים במאפים מסוגים שונים ממש חגיגה.

וככה עם כוס קפה ביד אני שומעת בקצה האוזן את השיח בין אנשי הכותל, עוברי אורח מזדמנים, חיילים במשמרת, קבצניות הצדקה, תמהונים למינהם לבין בני הזוג ויסנשטרן.

לכל כוס שנמזגת יש סיפור , לכל עוגה שנאכלת יש ייעוד, הסיפורים שמתערבבים שם עם סוכרזית, בדיוק כמו הקפה חלקם מרים, חלקם בוציים, חלקם ממיסים, אני עומדת עם דמעות בעיניים לא מאמינה להיקף החסד הזה, מזמן לא מדובר רק בקפה אלא הערך הנלווה שמגיע עם זה יכולת האזנה לכל דך ומסכן, החיוך שלא מש והמסירות ההרואית הזו.

סתם לסבר את האוזן והיקף החסד: 300,000 אלף כוסות בשנה.

ומה בתפריט?
נס קפה 0₪
תה 0₪
שוקו 0₪
שתיה קרה 0₪
מאפה 0₪
תה הבית רוזמריןצמחים ניתן להשיג רק בכותל  0₪
למנת היום המיוחדת דברו עם המלצר, שוחחו איתו על הבעיות שלכם, על השמחות שלכם, הלבטים שלכם וכל זה על חשבון הבית.

מהסיפורים של דוד ניתן לייצר ספר עב כרס שיהיה רב מכר איך שיגיע למדפים, הוא מגיע בכל מזג אוויר אם זה שלג או חמסין קיצוני, ערב חג או שבת ולכל יום יש את ההשראה, הכותל ואנשיו אף פעם לא מאכזבים הם תמיד שם, כך גם דוד וזוגתו , הם תמיד שם נכונים לשרת את הקהל שנשבה בקסם, תורמים את מרצם וחיוכם לכל העולם כולו.

מישהו חכם סיפר לי שהיום קפה בזול זה טרנדי הוא כנראה לא שמע על קפה ומאפה באפס שקל?!