ימי 'בין הזמנים' כבר כאן, ועמם מתחילה עונת הסימפוזיונים הגדולה, שמצליחה להוציא מנציגנו אמוציות רבות, ומספקת לבחורי הישיבות רגעי שעשוע אינטלקטואליים ובידוריים כאחד.
כחלק מהתחרות והרצון להביא לעניין גובר, מנסים בישיבות להביא כמה שיותר אישים מקצוות מנוגדים לקונצנזוס הישיבתי, דבר הגורר ביקורת מצד גורמים הטוענים כי מדובר בהופעות אנטי חינוכיות.
ב'מהדורה המרכזית' של 'קול חי', שוחח מוטי לביא עם שני כוכבי סימפוזיונים מוכרים ושנויים במחלוקת, הלא הם פעילי הימין הקיצוני בנצי גופשטיין וברוך מרזל.
עוד באתר:
גופשטיין: "עיתון 'יתד נאמן' חרט על דגלו להילחם בהופעות שלי בקעמפים, בני רבינוביץ ואחרים, אני חושב שכל אחד יחשף לדעות ולא יפחד. גם אם אני טועה שידעו למה אני טועה ואיך אני טועה, אני חושב שזה חשוב. אני מביא דברים חשובים דברים מעוררי חשיבה, מסקרנים".
מרזל כבר נשמע זהיר בהרבה: "אני בורר את המקומות שאני הולך, אין לי זמן, עסוק בהרבה מאד פעילות. מקומות שזה ליצנות, לשעשע את החבר'ה – זה לא מתאים לי. אם אני אצליח להעביר את הדעות שלי…".
בפעילותו עם בחורי הישיבות, רואה מרזל לא פחות מהצלת תינוקות שנשבו. "אני נתקל כל יום בבחורי ישיבות, ואני חייב להגיד לך, אני מרגיש שחלק מהם ממש תינוקות שנשבו. אני מוכן להתווכח בצורה מכובדת על כל שאלה. הבחורים האלו יוצאים לעולם ולא יודעים א' ב' ביהדות, דברים הכי אלמנטריים. אצלי בשולחן שבת יש קעמפ כל שבת, יש לי סביב השולחן סאטמר חסידים ליטאים, אשכנזים ספרדים, יש יסודות פשוטים ביהדות שמתבררים סביב השולחן".
אך למרות הבעייתיות שעלולה להיות בחשיפת בחורים צעירים לדעות קיצוניות אלה, איש החינוך חיים ולדר דווקא תומך בהזמנתם לקעמפים: "בחורי הישיבות הם החבר'ה הכי חדים במדינה הזאת, יודעים כל דבר אם תרצה ואם לא תרצה, הם יודעים איך להתקיף אותו, החלופה היא שתשעמם אותם. צריכים גם גירוי מסוים".
הוא סייג: "בית שמצליח לשמור על הילדים שלא יקרא משפחה ויתד נאמן וקול העיר, זה אולי פחות כדאי – ממילא הישיבות האלה ממילא לא עושים שום קעמפים – אבל כל הילדים שיודעים את כל הפוליטיקה, הם יודעים מה אותו אחד יגידו, זה שהם יראו אותו, נו… ב"ה החינוך אצלנו הוא כל כך טוב, הוא גם ציני. בסוף הבחורים יודעים את האמת. יודעים את האמת, להבדיל בין קודש לחול".
האזינו:
