01/09/2016
פותחת את הבוקר עם שיר בלב.
פותחת את התריס, נותנת לשמש להכנס, ליום המלבלב.
נוצרת את הרגעים של ההתחלות.
את ריח הדברים החדשים, את ריח השאיפות.
מבטיחה לעצמי הבטחות של אמהות,
על מחברות ללא אוזני חמור, מושלמות.
על סנדוויץ מושקע, עם ערימות של ירקות.
עוד באתר:
על הכנת התלבושת כל יום לפני השינה.
על אפס איחורים או גערה מהמורה.
על צחצוח שיניים כל יום פעמיים.
על שיחות עם המורה פעם ביומיים.
על השתתפות בכל האסיפות המשעממות.
על פעילות וולנטרית בכל הפעילויות.
על הכנת עוגות 3 קומות לכל המסיבות.
על ארוחות מזינות שיחכו לילדים כל יום בשובם.
3 מנות פלוס קינוח מווושלם.
01/11/2016
פותחת את הבוקר בלחץ,
התריס לא נפתח, הכפתור לא נלחץ.
קוראת בקול, שלא לומר צורחת, אתן מאחרות.
לא כותבת שוב פתק למורות.
שולפת מערימת הכביסה חולצה לא מגוהצת,
והחצאית כבר ממש מלוכלכת.
שוב לא החלפת אחר הצהריים תלבושת???
אוספת מרחבי הבית ספרי לימוד.
והקלמר מתארגן לו לריקוד.
זנבות של עפרונות, המחק התאדה.
והיכן הדבק והמספריים זה כבר חידה.
שמה 4 שקלים בשקית,
שיהיה לה כסף ללחמניה ושוקו בשקית.
שולחת למסיבה שקית במבה ובפלות,
ובצהרים אוי-אוי, מחכה לילדה מנה חמה בשקיות.
את האסיפה מפספסת, שולחת פתק מתנצל.
איזה שבוע עמוס היה לי ירחם הקל.
מתנחמת במחשבה אחת ויחידה,
אלוקים מצרף מעשה למחשבה טובה.
חזרה-לשיגרה-שמח גם לכם.
