שָלוֹם כִּיתָה א • כמה טוב להתחיל מויקרא

זה הזמן להתחלות-חדשות.

תחילת הסתיו, תחילת הימים הנוראים, תחילת שנת הלימודים.

אני מגלה להפתעתי שזה מרגיש כמו התחלה-חדשה להביא את הילד השני שלי לכיתה א', אפילו שכבר היינו במצב-הזה בעבר עם הילד הראשון- אבל ברור לי למה זה מרגיש כמו משהו חדש בגלל שכל ילד הוא עולם ומלואו- וכך צריך להתייחס אליו גם בתוך מערכת-חינוך גדולה ומעט מאיימת.

וכשאני חוזר הביתה אחרי שהבאתי את ילדי הקטן  שעבר בשלום ובשמחה מהגן לבית הספר – אל המחשבות ואל המחשב- מטרידה אותי המחשבה שאולי הוא עדיין לא לגמרי מוכן לכל מה שהעולם הגדול מכיל בתוכו כמו למשל הרצון הבלתי פוסק של אנשים לחפש פגמים ובעיות ולהתפלא ואולי אפילו להתאכזב מכך ששנת הלימודים החדשה נפתחה ללא בעיות ותקלות מיוחדות.

וידוע לי שברוב מוסדות הלימוד יש את הכלל הידוע "מתחילים מבראשית", אבל אני רוצה דווקא לחזור למנהג יפה של פעם ולהמליץ למחנכים משהו חדש: "מתחילים מויקרא".

כשהמורים מכירים כל ילד בשמו, ומעודדים אותו במהלך השנה לקרוא דברים בעיון ובעניין כדי לדעת.ואני יודע שיש כל מיני אנשים שאינם יודעים לשאול את השאלות הנכונות והחיוביות ושכל מה שמעניין אותם זה כמה חתולים שחורים עברו עוברים ואולי עוד יעברו בין שר-החינוך לראש-הממשלה ולחפש בזכוכית מגדלת את השברים והסדקים הקטנים במערכת החינוך שלא תמיד מסודרת כמו שצריך.

אבל אני מתעקש לחפש את הדברים הטובים במיוחד בתחילת השנה- ולכן אני מגיש לכם אותם לקריאה:

טוב לדעת שיש מוסדות-חינוך שמאמנים שילדים צריכים חברים במקום מסכים שמנתקים אותם מהעולם

טוב לדעת שילדים עדיין מביאים ספרים לכיתות ושמבנה בית-הספר לא הוחלף ברשת מדומה ודיגיטלית

טוב לדעת שאנשים טובים ומוכשרים מקדישים את עצמם להוראה מתוך שליחות של מצווה

טוב לדעת שהילד שלי יודע מה החשיבות של ידע- ורוצה לקבל אותו בכוחות עצמו ולא בהזנה כפויה

טוב לדעת שבניגוד לשיטות חינוך מפוקפקות מהעבר הסרגלים נמצאים היום בקלמרים ולא ביד המורה

טוב לדעת שיש מי שמשגיח על הילד שלי, יודע איך קוראים לו גם בתוך כיתה גדולה, ועושה שיהיה לו טוב

והכי חשוב-

בניגוד לעוסקים בתקשורת שמחפשים מתחת לאדמה את החשיפה הגדולה הבאה- יש רגעים קטנים בחיים שכדאי לשמור בלב בנוסף לתמונה השמורה בנייד- ולזכור שהיום הילד הקטן שלי ושל עוד הורים רבים וטובים עשה את הצעד הראשון לעולם הגדול- ולהבטיח לעצמי ב"ה להתחיל את המסע הזה יחד איתו וכמו שהוא לומד ומגלה דברים חדשים- כך אני אלמד לקרוא אותו כמו ספר פתוח ולדעת מתי לעזור  ומתי לעזוב, מתי להתחבר ומתי לשחרר. ובעיקר לתת לו לגדול בשקט כדי שלא יחשוב בלב בלי לדבר:

"אבא- אתה חופר!"